בואו נדבר קצת על איך נראה פעם יום עבודה רגיל שלי.* מתעוררת מאוחר, מכינה את הילדים ואת עצמי ליום שהחל, ומביאה אותם לביה''ס ברגע האחרון.
* בגלל שהייתי מאחרת בדרך כלל ולא הספקתי למצוא חניה ברחוב, הייתי מחנה את הרכב שלי במגרש הקרוב ביותר למשרד.
* עוצרת בבית הקפה לקפה ומאפה.
* קורעת את עצמי בעבודה עד הפסקת הצהריים.
* יוצאת לארוחת צהריים עם עמיתים בעבודה לקשקש קצת ולהטעין את המצברים.
* חוזרת לעבודה – די עייפה מהארוחה הגדולה, אבל יעילה בכל זאת.
* נשנוש של אחה''צ שכלל חטיף בקיוסק ולפעמים גם ספל קפה בקפה הפינתי.
* עוד קצת עבודה לפני היציאה הביתה.
* מוציאה את הילדים מהצהרון ועוצרים לגלידה להתרעננות.
* בשעות הערב המוקדמות מבלה עם הרבה ילדים ממסביבי, בבית או בפארק. אם היו הרבה ילדים בבית, היינו מסיימים את הערב בהזמנת פיצה גדולה, שולחים אותם הביתה, מקלחת לילדים שלי, פיג'מה ולמיטה – כולנו!
וואו! אני מתפעלת מהתיאור איך זה היה נראה פעם. ימים עמוסים למדי. מה הפלא שישנתי מצויין. אני מלאת התפעלות מכל הפעילות, אבל לא כל כך מתרשמת מסכומי הכסף שנזלו ונעלמו לי בין האצבעות.
בואו נעשה חישוב מהיר:
מגרש חניה – 50
קפה ומאפה – 12
ארוחת צהריים (היו לנו תלושי הנחה) - 15
נשנוש אחה''צ - 8
קפה אחה''צ – 10
גלידה – 18
פיצה - 69
סה''כ – 182 ש''ח – לא יאומן!!
בואו נגד שאפשר להוריד מזה 3 פריטים שלא קניתי כל יום – קפה אחה''צ, גלידה ופיצה – ועדיין יישאר סכום של 85 ש''ח. 85 ש''ח ביום על דברים שלא ממש הייתי זקוקה להם!
אני עובדת בערך 264 ימים בשנה – הסכום המצטבר הוא 22,440 ש''ח בשנה!
כיום אני יכולה לחשוב על דברים טובים יותר שאפשר לעשות עם סכום כזה. דברים כמו החזרי חובות או השקעות ליצירת מקור הכנסה פסיבי.
שיניתי את דרכי וכמעט הפסקתי לגמרי עם הבזבוזים חסרי האחריות, ועדיין אני מסוגלת לקנות כי מתחשק לי. ההבדל היחיד הוא שהיום יש לי הכסף לעשות זאת!
בדקו את השיגרה היומית שלכם ועקבו אחר הכסף שאתם מוציאים בלי לחשוב פעמיים. שאלו את עצמכם אם אין דברים חשובים יותר שעליהם כדאי להוציא את הכסף הזה.
מינדי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה