חג אורים שמח !

חג שמח לכולנו.

חג שבו הילדים יוצאים לחופשה אבל המבוגרים עובדים כרגיל. ובכל זאת כל ערב יושבים ביחד, משפחה וחברים ומדליקים נרות. נרות צבעוניים מאירים ועליזים. כן, נראה לי שזה חג שמח, עם אוירה נעימה ועליזה. הסביבונים מסתובבים והנרות דולקים ואוכלים סופגניות ולביבות ועוד מאכלים מטוגנים כיד המסורת.

ולפי עניות דעתי בחג הזה יש הכי הרבה שירים. ורוב השירים הם על אור ועל סביבונים ומתחשק לרקוד ולשיר ולנגן.

ומעבר לאוירת החג והאור והאוכל השמן, יש גם הרבה הוצאות.

וההוצאות קשורות למאכלי החג ולסביבונים: פעם היה מקובל להכין בבית סופגניות, והייתה ממש תחרות מי תכין את הסופגניות הטעימות ביותר השנה. לשים בצק שמרים ריחני ונותנים לו לתפוח, ומטגנים בשמן חם ועמוק, וממלאים בריבה טובה, עדיף ריבה שהכינו בבית. וכל הבית מתמלא בריח ניחוח, ומחכים בכליון עיניים לסופגניות החמות שיוצאות מהסיר. והייתה הרבה עשייה והכנות שלוקחות זמן וגם הנאה גדולה והוצאה קטנה יחסית. אך, היו זמנים.

ומה קורה היום? היום מוכרים סופגניות בכל קרן זוית. אין צורך לטרוח בבית. וזה חוסך הרבה זמן הכנה וזה חשוב כי רוב האימהות עובדות ואין להן זמן וכוח להכין את הסופגניות בבית. והסופגניות בשלל טעמים, וכל שנה ממציאים סופגניות יותר מיוחדות ויותר מפתיעות עם מילוי שפעם אפילו לא חלמנו עליו. וזה נחמד ונוח אבל גם יקר, ומשמין ולא בריא. אמנם יש סופגניות במחירים סבירים, אבל כאשר רוצים משהו יותר איכותי ויותר מיוחד המחירים עולים עוד ועוד. וכאשר מתאספים ביחד הורים וילדים ונכדים, כבר ההוצאה מתחילה להכביד. במיוחד עם רוצים גם לתת כיבוד נוסף ולחלק גם דמי חנוכה כמיטב המסורת.

והסביבונים הפשוטים גם הם משתכללים ומתייקרים משנה לשנה.

אז מה עושים כדי לעבור את החג בשלום? איך דואגים גם לבריאות שלנו וגם לתקציב שלנו?

אני החלטתי שבחג הזה אני מסתפקת בסופגניה אחת בלבד! כי אי אפשר בכלל בלי סופגניה, אבל מי אמר שצריך כל יום, ואולי אפילו כמה ביום? וגם החלטתי שאני מסתפקת בסופגניה קטנה. כי יש סופגניות גדולות ויש קטנות. ואני מסתפקת באחת קטנה. כך אחסוך קלוריות ואשמור על הבריאות שלי. ובערב שבו הזמנתי אלי את כל המשפחה החלטתי להסתפק בלביבות. ואת הלביבות אכין בעצמי, לא אקנה אותן מוכנות. אמנם גם הן מטוגנות, אך בכל זאת הן משמינות פחות ועוזרות לי גם לשמור על התקציב. וכאשר נשב כולנו סביב החנוכיה ונשחק בסביבונים נשיר גם את השיר משכבר הימים שכתב לא אחר מאשר חיים נחמן ביאליק: "לכבוד החנוכה"

"....אמי נתנה לביבה לי

לביבה חמה, מתוקה

יודעים אתם לכבוד מי?

לכבוד החנכה.....

ואם כבר מדברים על חנוכה ועל הוצאות שלא הכרנו פעם, אי אפשר בלי להזכיר את הפסטיבלים לילדים. בחופשת החג מוכרים לנו אין סוף הופעות והצגות עבור הילדים. אין לי בעיה עם הופעות והצגות לילדים. אני חושבת שחשוב להרגיל את הילדים מגיל צעיר ללכת להצגות. אבל למה דווקא בחנוכה, ובמחירים מופקעים? למה לא במשך כל השנה, ובמחירים סבירים?

שיהיה לכולנו חג אורים שמח, ושנעבור אותו בשלום בלי חור בתקציב.

נעמי

"ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה" וילדים זה גם הוצאות

"ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה" וילדים זה גם הוצאות. יש הוצאות שוטפות על חוגים, בגדים, הצגות ועוד...

אבל יש גם הוצאה שנתית על יום הולדת.

כשהייתי ילדה קטנה, חיינו בשנות הצנע. שמחתי כאשר אמא שלי הצליחה להשיג קצת סוכר והצליחה לאפות עבורי עוגה ליום הולדתי. וכשחגגתי בת מצווה, החברים הוזמנו אלי הביתה וחגגנו בבית בסלון. רקדנו רקודים סלוניים, ואכלנו ממתקים והיינו מרוצים עד הגג. ומה קבלתי מתנה מההורים? שעון יד איכותי, שאמור היה להחזיק מעמד לכל החיים. עד אז לא היה לי בכלל שעון יד. וכמה שמחתי, וכמה הייתי גאה על החגיגה ועל המתנה!

ומה קורה בימינו? ההורים כבר לא מזמינים את החברים של הילדים הביתה. היום צריך למצוא מקום בחוץ, וכמובן ההורים מחפשים גם מפעיל. וכמה זה עולה להורים? הרבה כסף! כי בנוסף למקום ששוכרים ולמפעיל שלוקחים, צריך גם לתת כיבוד. וכמובן צריך הפתעות לחברים שמגיעים. וכל המרבה – הרי זה משובח. ובקלות מגיעים להוצאה של אלפי שקלים. וכמובן ההורים גם קונים מתנה יקרה שעולה הרבה פעמים מאות שקלים. ובדרך כלל יש יותר מילד אחד במשפחה, כך שההוצאה הזאת חוזרת על עצמה כמה פעמים בשנה. כאשר ההוצאה הזאת נכנסת כסעיף לתקציב, והחשבון נשאר מאוזן, הכל בסדר. אבל בדרך כלל מה שקורה הוא, שההוצאה הזאת לא מתוקצבת. וכל יום הולדת כזה מגדיל את המינוס המשפחתי. וגם אם ההורים רוצים לחסוך בהוצאה, הם לא עומדים בלחץ של הילדים הקטנים, שרוצים יום הולדת כמו שיש לכל החברים שלהם. והלחץ החברתי מכניע את ההורים והמעגל של החגיגה היקרה ממשיך הלאה.

ובכן, יש לי הצעה לחגוג קצת אחרת. אפשר לקחת סרט וידאו טוב לילדים, סרט שימצא חן גם בעיני ההורים. ואפשר להפוך את הסלון לבית קולנוע ליום אחד לכבוד יום ההולדת. מזיזים את הרהיטים, מפזרים שטיחים ברחבי החדר, מקשטים בבלונים ומושיבים את הילדים על השטיחים. מחלקים להם פופקורן ושתיה ומקרינים להם סרט. כמובן לא מוותרים על הברכות ועל עוגת יום ההולדת. וחגיגה כזאת יכולה להיות מקסימה, שונה באופיה וגם הרבה יותר חסכונית. היא כנראה תעלה רק עשירית מיום הולדת יקר מחוץ לבית.

ואת ההפרש אפשר לחסוך בתוכנית חיסכון עבור הילד.

אז שיהיה במזל טוב, הרבה שמחה בריאות ועושר, וגם קצת חיסכון.

"ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה" אמרנו כבר?

כסף וילדים

ילדים הם חלק בלתי נפרד ממשפחה. חלק גדול מההוצאות הקבועות והמשתנות, הוא הוצאות על ילדים: כשיש תינוקות, מוציאים על טיטולים ומטפלות, כשהם גדלים, יש הוצאות על גנים ועל חוגים וכשהם גדלים עוד יש עוד חוגים ובילויים עם חברים ושעורי נהיגה, וזה אף פעם לא נגמר.

כשהם קטנים, אנחנו מחליטים כמה כסף יש באפשרותנו להקציב לצרכים שלהם. ככל שהם גדלים, יש יותר לחץ מצד הילדים לקבל עוד כסף עבור הצרכים שהם "חייבים". פעמים רבות קשה להורים לעמוד בלחץ, במיוחד כשהילד אומר: "אבל לכל החברים כבר יש, רק לי עוד אין". ואז פעמים רבות ההורים נכנעים, מוותרים על דברים שרצו לעצמם, העיקר שלילד לא יחסר דבר.

ולפעמים גם נותנים ממש כשאין תקציב, וזאת יכולה להיות אחת הסיבות להגדלת מסגרת האשראי ומינוסים אין סופיים. ובדרך כלל התיאבון של הילדים לא נעצר, אלא להיפך, הוא גדל ככל שנכנע ללחץ.

ובכן, מה עושים? משתפים את הילדים בתכנון התקציב. הילדים הם חלק בלתי נפרד מהמשפחה והם צריכים ללמוד כבר בגיל צעיר איך מנהלים את הכסף. הם צריכים להעריך את הכסף ולדעת להשתמש בו בתבונה. ילד שידע להתחשב בתקציב המשפחתי, ידע גם לנהל את התקציב האישי שלו גם כמתבגר וגם כבעל משפחה בעתיד.

אחד הכללים החשובים כשהילדים עדיין קטנים, היא להבהיר לילדים מראש,כשיוצאים איתם לקניות, בכמה כסף נרשה להם לקנות דבר מה שמתחשק להם. כך מגיל צעיר יבינו שהכסף לא מספיק לכל מה שאנחנו רוצים. בגיל מבוגר יותר אפשר לתת דמי כיס שבועיים, ולקבוע עם הילדים למה מיועדים דמי הכיס.

אם הכסף נגמר לפני הזמן, אין להוסיף עליו על חשבון דמי הכיס של השבוע הבא. כך נלמד את הילדים שיש מסגרת תקציב שצריך לעמוד בה. ואם נשארה יתרה, לא לתת פחות, אלא לעודד לחסוך את הכסף שנשאר, לשמור עליו למקרה של הוצאה גדולה יותר בשבוע הבא, או אפילו לחסוך לטווח ארוך יותר.

כאשר הילדים גדלים עוד יותר אפשר לעודד אותם גם להיות יצירתיים ולהרויח כסף בעצמם בעבודות שונות: בייבי סיטר אצל השכנים, ניקוי מכוניות, עבודות גינון קלות בשכונה וייתכן שיש היום גם הזדמנויות לעבודות בעזרת המחשב?

שמעתי על הורים שמשלמים לילדים עבור עזרה בבית. אני חושבת שעבור עזרה בבית לא צריך לשלם לילדים שלנו. גם הם לא משלמים לנו עבור כל השירותים שאנחנו נותנים להם. וכמו שיש להם זכויות כך גם יש להם חובות, וככל שהם גדלים הזכויות מתרבות וגם החובות מתרבים. ואין שום צורך לשלם להם עבור בצוע עזרה לגיטימית בבית.

ולסיום: אל תשכחו "ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה", המשיכו לגדל אותם וליהנות מהם יחד עםכל האתגרים שבדרך.

הנה קישור לאתר מעניין שבו אפשר לחשב מהו הסכום אותו עליך לחסוך מידי חודש על מנת לאפשר לילדך את הטוב ביותר בכל שלב בחייו: http://www.babyfinance.co.il/

נעמי

הנה, המוני בית ישראל יושבים בימים אלה בסוכות.

למה צריך לשבת בסוכה? על פי מצוות התורה, חייבים לשבת בסוכה לזכר הימים שבהם נדדו בני ישראל במדבר במשך 40 שנה. בכל פעם שהקימו מחנה, ידעו שעדיין אינם יכולים לבנות מבני קבע, כי הם עדיין בדרך. לכן הקימו מבני ארעי, שאפשר בקלות לבנות ובקלות גם לנטוש. התגוררו בסוכות תקופות קצרות והמשיכו הלאה, למחנה הבא ולסוכה הבאה.

ומהי בעצם סוכה? מה היא מסמלת בעיני? סוכה היא מבנה פשוט, בית שמחובר לטבע. הוא עשוי מחומרים טבעיים שנמצאים בהישג יד של כל אחד. אין צורך בהכנות מרובות ובאמצעים יקרים. כל מה שצריך זה ארבע מוטות, וסכך מענפי דקלים לגג. הקירות יכולים להיות גם מבד או גם כן מענפים. אין צורך לחפור יסודות עמוקים, קירות בטון או לבנים. משהו ממש פשוט, שכל אחד יכול להקים בעצמו. וכמובן כל אחד יכול גם לקשט בקישוטים לפי ראות עיניו. אפשר לקנות קישוטים מוכנים ובעיני עדיף לקשט קישוטים עצמיים שנעשים בשיתוף של כל בני הבית. זאת הזדמנות נהדרת להכין דברים יחד עם הילדים. בחיי היום יום לא תמיד אנחנו מוצאים את הזמן לשבת איתם ולהכין עבודות משותפות. והנה יש לנו הזדמנות נהדרת לעשות זאת. מלבד ההנאה בהכנות המשותפות, אנחנו גם מרויחים בהיבט הכלכלי: הקישוטים שמכינים בבית עולים פחות מהקישוטים הקנויים, ובעיני הם גם יפים יותר. ואפשר לשמור עליהם לשנה הבאה, ולהוסיף קישוטים חדשים בכל פעם, וכך אפשר לראות בסוכה את הקישוטים הישנים והחדשים גם יחד.

ולמה אני אוהבת את סוכות? כי חג הסוכות מעורר אצלי זכרונות ילדות הקשורים לטבע ולפשטות.. בילדותי, חייתי בכפר. הרחתי את השדות שהקיפו אותי, הכנו בבית לבן וגבינות מהחלב שחלבנו משלוש הפרות שהיו לנו ברפת הפרטית שלנו. אני עוד יכולה להריח את ריח החלב הטרי שנחלב הישר בידיים אל תוך הדלי. ועצי ההדר בחצר שהקיפו את הבית, ועץ הזית הענק מול הכניסה שאבא תלה עליו נדנדה בשבילי ואמא תלתה עליו את החלב שהחמיצה כדי להכין ממנו גבינה. בזמנים מודרניים אלה, אני מוצאת את עצמי מתרחקת יותר ויותר מהטבע. במקום ללכת ברגל, גם למקומות קרובים נוסעים במכונית. במקום להריח את השדות, מריחים את עשן המכוניות והפיח. גרים במגדלים בקומות גבוהות, רחוק מהאדמה, רחוק מהקרקע. וכמובן החיים המודרניים הפכו להיות יקרים מאוד, ורבים מאיתנו מוצאים את עצמם במרוץ אחרי מותרות. והמירוץ הזה גורם להרבה אנשים להיכנס לחובות כי הפיתויים גדלים וההכנסות לא תמיד עומדות בקצב הצריכה.

ולכן סוכות מזכיר לי שאפשר להסתפק בפחות, שאפשר ליהנות גם מדברים פשוטים. ולא צריך לנסוע רחוק כדי להיות קרוב אל הטבע. אפשר פשוט לבנות סוכה בחצר או במרפסת, ולראות את הנוף מבעד לקירות, ולהסתכל למעלה ולראות את הכוכבים ואת הירח. ולהזמין חברים ומשפחה לשבת ביחד, ולהנות מהדברים הפשוטים והיפים והחשובים באמת.

אז אולי אפשר סוכות כל השנה? עם יד על הדופק בקשר להוצאות ותקציב מאוזן, שעוזר לאיזון הנפשי, הגופני והרגשי שלי. ואולי גם שלכם?

אשמח לשמוע מכם, מה זה סוכות עבורכם?

המשך חג שמח

נעמי

איך להתגבר על הוצאות הקיץ וחזרה ללימודים?

הראשון בספטמבר, היום בו מאות אלפי תלמידים חוזרים ללימודים בביה"ס.

ילדים קטנים שהולכים לגן, מתרגשים ונפרדים בבכי מההורים. וילדים אחרים, נרגשים לא פחות, עולים לכתה א'. מי מתרגש יותר, הילדים או ההורים?

ככל שהילדים גדולים יותר, מתרגשים פחות ונדמה לי גם שמחים פחות. אולי מי שהכי שמח לחזרה ללימודים, הם ההורים. אחרי חודשיים של חופשה מתישה, איזה כיף שאפשר לחזור לעבודה בלב שקט, אין צורך לידאוג לבייבי סיטר, לקייטנה, לחופשה, לבילויים, וכו. החופשה הארוכה מקשה על הורים עובדים גם בהיבט הכלכלי.

במהלך חופשת הקיץ תקציב נכבד יצא על הוצאות מיוחדות עבור הנאות הילדים. וההוצאות גדלות משנה לשנה, או יותר נכון, מחופשה לחופשה. הקייטנות יקרות, והחופשות המשפחתיות יקרות, והבילויים בקניונים הממוזגים עולים הרבה כסף. אך ההוצאות לא נגמרות – הן רק מתחילות.

ההכנות לקראת שנת הלימודים גם הן גבוהות ביותר.יש צורך לקנות ילקוטים, קלמרים, ספרים , מחברות, וכמובן גם כל התשלומים האחרים לבית הספר.

ואכן, מי שלא נערך לכל ההוצאות הללו בזמן, יכול למצוא את עצמו בפשיטת רגל בתקופה הזאת. ואיך נערכים?

אני ממליצה ליבדוק מה היה סכום ההוצאות המיוחדות של חופשת הקיץ וההכנות לקראת שנת הלימודים. את הסכום שהתקבל לחלק לעשרה תשלומים. ועכשיו כל שנותר לעשות הוא לחסוך כל חודש את הסכום שהתקבל בחשבון מיוחד. בשנה הבאה, כשיגיע הקיץ והילדים יצאו שוב לחופשה, לא יהיו הפתעות. כבר כל הכסף עבור ההוצאות המיוחדות נחסך!

שנת לימודים פוריה ומהנה לכל התלמידים ושנה טובה ומחושבת לכל ההורים.

נעמי