כמה זה עולה לנו?

הפעם אני מעלה הרהורים בנוגע לאירועים.

ולאילו אירועים אני מתכוונת? לשמחות אני מתכוונת. ולמה נזכרתי בנושא? כי אני מוזמנת תוך חודש ל – 4 ארועים. כל האירועים האלה משמחים כי מדובר בשמחות משפחתיות, אירוסים, חתונות, בר מצוות. אני אוהבת ללכת לאירועים האלה, כי זאת הזדמנות נהדרת לפגוש אנשים שאני אוהבת וייתכן שמזמן לא פגשתי אותם. יחד עם זאת, צצות כמה בעיות: האחת היא הרגישות שלי לרעש. בהרבה שמחות משמיעים מוסיקה בקולי קולות, מוסיקה מחרישת אוזניים. כנראה שיש איזו אמונה שכמה שיש יותר רעש – יש גם יותר שמחה!

הבעיה השניה שאני נתקלת בה היא התקציב של המתנות: האם לקנות מתנה, או להביא כסף? ומה הסכום שאביא?

לפני שנים רבות, היה פשוט יותר: בעלי השמחה חגגו בפשטות, עם מספר מצומצם יחסית של אורחים. לעיתים הארוע נערך בחצר הבית, והאורחים אפילו הביאו איתם את הכיבוד בנוסף למתנה צנועה כל שהיא. גם כשהתחילו לערוך את השמחות באולמות, עדיין האירועים נערכו בפשטות וגם המתנות שהבאנו לאירועים היו צנועות. לבר מצוות הבאנו לרוב ספרים עם הקדשות אישיות, ולחתונות הבאנו כלי בית שמושיים.

ומה קורה היום? היום עורכים את המסיבות הללו באולמות מפוארים, משקיעים הרבה כסף באירגון, בעיצוב, במוסיקה, בתפאורה ובארוחה. ולבסוף, מזמינים מאות אורחים. האירועים הללו עולים לבעלי השמחה אפילו מאות אלפי שקלים! ויש איזו שהיא ציפייה שהאורחים הנדיבים יביאו כסף שיממן את ההוצאות, ואולי אפילו תישאר יתרה שתספיק להוצאות נוספות. ופעמים רבות זאת ציפייה שלא מתגשמת ובתום הארוע בעלי השמחה נקלעים למינוס ולחובות.

כמו שכתבתי בתחילה, אני אוהבת ללכת לשמחות. אבל תמיד אני מוצאת את עצמי בפני הדילמה, מה להביא כמתנה? הבנתי שכבר מזמן לא כדאי להביא מתנה, שאולי לא תמצא חן בעיני בעלי השמחה, אז עדיף להביא כסף. אז כמה כסף להביא? השמחה נערכת באולם מפואר, מושקע מאוד כאמור, ואני מתחילה לחשב איזה סכום יכסה פחות או יותר את ההוצאות שיש לבעלי השמחה על האירוח שלי. ולהערכתי הרבה פעמים הסכום שמתקבל, גבוהה בהרבה מהתקציב שלי לאירועים. ואז מתגברת הדילמה: אולי לוותר ולהודיע שאני לא מגיעה? ואולי לחרוג מהתקציב ולתת יותר משאני יכולה להרשות לעצמי? ואולי לתת כמה שאני יכולה, אבל להרגיש מבויישת שלא נתתי מספיק?

אני בינתיים החלטתי ללכת עם האמת שלי. אני נותנת כמה שהקצבתי לעצמי בסעיף שנועד לשמחות כי אין ברצוני ואין באפשרותי לממן אירועים יקרים של אחרים. וכמובן שאינני רוצה לחרוג מהתקציב ולהכנס למינוס. אני אגיע בשמחה לארועים ואביא מתנה מכל הלב, בסכום שאני יכולה להרשות לעצמי.

אז איך אתם פותרים את הבעיה התקציבית הזאת? נשמח לקבל הצעות, תגובות ופתרונות משלכם.

נעמי

חג אורים שמח !

חג שמח לכולנו.

חג שבו הילדים יוצאים לחופשה אבל המבוגרים עובדים כרגיל. ובכל זאת כל ערב יושבים ביחד, משפחה וחברים ומדליקים נרות. נרות צבעוניים מאירים ועליזים. כן, נראה לי שזה חג שמח, עם אוירה נעימה ועליזה. הסביבונים מסתובבים והנרות דולקים ואוכלים סופגניות ולביבות ועוד מאכלים מטוגנים כיד המסורת.

ולפי עניות דעתי בחג הזה יש הכי הרבה שירים. ורוב השירים הם על אור ועל סביבונים ומתחשק לרקוד ולשיר ולנגן.

ומעבר לאוירת החג והאור והאוכל השמן, יש גם הרבה הוצאות.

וההוצאות קשורות למאכלי החג ולסביבונים: פעם היה מקובל להכין בבית סופגניות, והייתה ממש תחרות מי תכין את הסופגניות הטעימות ביותר השנה. לשים בצק שמרים ריחני ונותנים לו לתפוח, ומטגנים בשמן חם ועמוק, וממלאים בריבה טובה, עדיף ריבה שהכינו בבית. וכל הבית מתמלא בריח ניחוח, ומחכים בכליון עיניים לסופגניות החמות שיוצאות מהסיר. והייתה הרבה עשייה והכנות שלוקחות זמן וגם הנאה גדולה והוצאה קטנה יחסית. אך, היו זמנים.

ומה קורה היום? היום מוכרים סופגניות בכל קרן זוית. אין צורך לטרוח בבית. וזה חוסך הרבה זמן הכנה וזה חשוב כי רוב האימהות עובדות ואין להן זמן וכוח להכין את הסופגניות בבית. והסופגניות בשלל טעמים, וכל שנה ממציאים סופגניות יותר מיוחדות ויותר מפתיעות עם מילוי שפעם אפילו לא חלמנו עליו. וזה נחמד ונוח אבל גם יקר, ומשמין ולא בריא. אמנם יש סופגניות במחירים סבירים, אבל כאשר רוצים משהו יותר איכותי ויותר מיוחד המחירים עולים עוד ועוד. וכאשר מתאספים ביחד הורים וילדים ונכדים, כבר ההוצאה מתחילה להכביד. במיוחד עם רוצים גם לתת כיבוד נוסף ולחלק גם דמי חנוכה כמיטב המסורת.

והסביבונים הפשוטים גם הם משתכללים ומתייקרים משנה לשנה.

אז מה עושים כדי לעבור את החג בשלום? איך דואגים גם לבריאות שלנו וגם לתקציב שלנו?

אני החלטתי שבחג הזה אני מסתפקת בסופגניה אחת בלבד! כי אי אפשר בכלל בלי סופגניה, אבל מי אמר שצריך כל יום, ואולי אפילו כמה ביום? וגם החלטתי שאני מסתפקת בסופגניה קטנה. כי יש סופגניות גדולות ויש קטנות. ואני מסתפקת באחת קטנה. כך אחסוך קלוריות ואשמור על הבריאות שלי. ובערב שבו הזמנתי אלי את כל המשפחה החלטתי להסתפק בלביבות. ואת הלביבות אכין בעצמי, לא אקנה אותן מוכנות. אמנם גם הן מטוגנות, אך בכל זאת הן משמינות פחות ועוזרות לי גם לשמור על התקציב. וכאשר נשב כולנו סביב החנוכיה ונשחק בסביבונים נשיר גם את השיר משכבר הימים שכתב לא אחר מאשר חיים נחמן ביאליק: "לכבוד החנוכה"

"....אמי נתנה לביבה לי

לביבה חמה, מתוקה

יודעים אתם לכבוד מי?

לכבוד החנכה.....

ואם כבר מדברים על חנוכה ועל הוצאות שלא הכרנו פעם, אי אפשר בלי להזכיר את הפסטיבלים לילדים. בחופשת החג מוכרים לנו אין סוף הופעות והצגות עבור הילדים. אין לי בעיה עם הופעות והצגות לילדים. אני חושבת שחשוב להרגיל את הילדים מגיל צעיר ללכת להצגות. אבל למה דווקא בחנוכה, ובמחירים מופקעים? למה לא במשך כל השנה, ובמחירים סבירים?

שיהיה לכולנו חג אורים שמח, ושנעבור אותו בשלום בלי חור בתקציב.

נעמי

"ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה" וילדים זה גם הוצאות

"ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה" וילדים זה גם הוצאות. יש הוצאות שוטפות על חוגים, בגדים, הצגות ועוד...

אבל יש גם הוצאה שנתית על יום הולדת.

כשהייתי ילדה קטנה, חיינו בשנות הצנע. שמחתי כאשר אמא שלי הצליחה להשיג קצת סוכר והצליחה לאפות עבורי עוגה ליום הולדתי. וכשחגגתי בת מצווה, החברים הוזמנו אלי הביתה וחגגנו בבית בסלון. רקדנו רקודים סלוניים, ואכלנו ממתקים והיינו מרוצים עד הגג. ומה קבלתי מתנה מההורים? שעון יד איכותי, שאמור היה להחזיק מעמד לכל החיים. עד אז לא היה לי בכלל שעון יד. וכמה שמחתי, וכמה הייתי גאה על החגיגה ועל המתנה!

ומה קורה בימינו? ההורים כבר לא מזמינים את החברים של הילדים הביתה. היום צריך למצוא מקום בחוץ, וכמובן ההורים מחפשים גם מפעיל. וכמה זה עולה להורים? הרבה כסף! כי בנוסף למקום ששוכרים ולמפעיל שלוקחים, צריך גם לתת כיבוד. וכמובן צריך הפתעות לחברים שמגיעים. וכל המרבה – הרי זה משובח. ובקלות מגיעים להוצאה של אלפי שקלים. וכמובן ההורים גם קונים מתנה יקרה שעולה הרבה פעמים מאות שקלים. ובדרך כלל יש יותר מילד אחד במשפחה, כך שההוצאה הזאת חוזרת על עצמה כמה פעמים בשנה. כאשר ההוצאה הזאת נכנסת כסעיף לתקציב, והחשבון נשאר מאוזן, הכל בסדר. אבל בדרך כלל מה שקורה הוא, שההוצאה הזאת לא מתוקצבת. וכל יום הולדת כזה מגדיל את המינוס המשפחתי. וגם אם ההורים רוצים לחסוך בהוצאה, הם לא עומדים בלחץ של הילדים הקטנים, שרוצים יום הולדת כמו שיש לכל החברים שלהם. והלחץ החברתי מכניע את ההורים והמעגל של החגיגה היקרה ממשיך הלאה.

ובכן, יש לי הצעה לחגוג קצת אחרת. אפשר לקחת סרט וידאו טוב לילדים, סרט שימצא חן גם בעיני ההורים. ואפשר להפוך את הסלון לבית קולנוע ליום אחד לכבוד יום ההולדת. מזיזים את הרהיטים, מפזרים שטיחים ברחבי החדר, מקשטים בבלונים ומושיבים את הילדים על השטיחים. מחלקים להם פופקורן ושתיה ומקרינים להם סרט. כמובן לא מוותרים על הברכות ועל עוגת יום ההולדת. וחגיגה כזאת יכולה להיות מקסימה, שונה באופיה וגם הרבה יותר חסכונית. היא כנראה תעלה רק עשירית מיום הולדת יקר מחוץ לבית.

ואת ההפרש אפשר לחסוך בתוכנית חיסכון עבור הילד.

אז שיהיה במזל טוב, הרבה שמחה בריאות ועושר, וגם קצת חיסכון.

"ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה" אמרנו כבר?

כסף וילדים

ילדים הם חלק בלתי נפרד ממשפחה. חלק גדול מההוצאות הקבועות והמשתנות, הוא הוצאות על ילדים: כשיש תינוקות, מוציאים על טיטולים ומטפלות, כשהם גדלים, יש הוצאות על גנים ועל חוגים וכשהם גדלים עוד יש עוד חוגים ובילויים עם חברים ושעורי נהיגה, וזה אף פעם לא נגמר.

כשהם קטנים, אנחנו מחליטים כמה כסף יש באפשרותנו להקציב לצרכים שלהם. ככל שהם גדלים, יש יותר לחץ מצד הילדים לקבל עוד כסף עבור הצרכים שהם "חייבים". פעמים רבות קשה להורים לעמוד בלחץ, במיוחד כשהילד אומר: "אבל לכל החברים כבר יש, רק לי עוד אין". ואז פעמים רבות ההורים נכנעים, מוותרים על דברים שרצו לעצמם, העיקר שלילד לא יחסר דבר.

ולפעמים גם נותנים ממש כשאין תקציב, וזאת יכולה להיות אחת הסיבות להגדלת מסגרת האשראי ומינוסים אין סופיים. ובדרך כלל התיאבון של הילדים לא נעצר, אלא להיפך, הוא גדל ככל שנכנע ללחץ.

ובכן, מה עושים? משתפים את הילדים בתכנון התקציב. הילדים הם חלק בלתי נפרד מהמשפחה והם צריכים ללמוד כבר בגיל צעיר איך מנהלים את הכסף. הם צריכים להעריך את הכסף ולדעת להשתמש בו בתבונה. ילד שידע להתחשב בתקציב המשפחתי, ידע גם לנהל את התקציב האישי שלו גם כמתבגר וגם כבעל משפחה בעתיד.

אחד הכללים החשובים כשהילדים עדיין קטנים, היא להבהיר לילדים מראש,כשיוצאים איתם לקניות, בכמה כסף נרשה להם לקנות דבר מה שמתחשק להם. כך מגיל צעיר יבינו שהכסף לא מספיק לכל מה שאנחנו רוצים. בגיל מבוגר יותר אפשר לתת דמי כיס שבועיים, ולקבוע עם הילדים למה מיועדים דמי הכיס.

אם הכסף נגמר לפני הזמן, אין להוסיף עליו על חשבון דמי הכיס של השבוע הבא. כך נלמד את הילדים שיש מסגרת תקציב שצריך לעמוד בה. ואם נשארה יתרה, לא לתת פחות, אלא לעודד לחסוך את הכסף שנשאר, לשמור עליו למקרה של הוצאה גדולה יותר בשבוע הבא, או אפילו לחסוך לטווח ארוך יותר.

כאשר הילדים גדלים עוד יותר אפשר לעודד אותם גם להיות יצירתיים ולהרויח כסף בעצמם בעבודות שונות: בייבי סיטר אצל השכנים, ניקוי מכוניות, עבודות גינון קלות בשכונה וייתכן שיש היום גם הזדמנויות לעבודות בעזרת המחשב?

שמעתי על הורים שמשלמים לילדים עבור עזרה בבית. אני חושבת שעבור עזרה בבית לא צריך לשלם לילדים שלנו. גם הם לא משלמים לנו עבור כל השירותים שאנחנו נותנים להם. וכמו שיש להם זכויות כך גם יש להם חובות, וככל שהם גדלים הזכויות מתרבות וגם החובות מתרבים. ואין שום צורך לשלם להם עבור בצוע עזרה לגיטימית בבית.

ולסיום: אל תשכחו "ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה", המשיכו לגדל אותם וליהנות מהם יחד עםכל האתגרים שבדרך.

הנה קישור לאתר מעניין שבו אפשר לחשב מהו הסכום אותו עליך לחסוך מידי חודש על מנת לאפשר לילדך את הטוב ביותר בכל שלב בחייו: http://www.babyfinance.co.il/

נעמי

תכנון פיננסי לטיול בחו"ל

יש לי בת שגרה בארץ רחוקה. אני מתגעגעת אליה ורוצה לבקר אותה.

לבקר אותה עולה הרבה כסף. אבל ביקור אצל הבת שלי חשוב מאוד עבורי והחלטתי לשים אותו בראש סדרי העדיפויות שלי.

אז התחלתי לבדוק עלויות. כרטיס הטיסה הלוך ושוב יעלה לי בערך 10,000 ש"ח.

גם צריך לקחת בחשבון שארצה לקנות מתנות לה ולמשפחה שלה. החלטתי להיות צנועה ולהסתפק במתנה צנועה, כי הרי עצם ההגעה שלי היא המתנה הכי גדולה, נכון? אז החלטתי לקנות מתנות צנועות ב- 500 ש"ח בלבד.

ואמנם כשאגיע אל בתי, לא אזדקק למלון, כי אשהה אצלה רוב הזמן. אך בכל זאת ארצה לטייל, יעלו לי נסיעות, כרטיסי כניסה למוזיאונים וגם אוכל בחוץ. כל זה יעלה לי בערך עוד 6,000 ש"ח.

וצריך גם לקנות מתנות לאלה שנשארו בארץ, ומזכרות מיוחדות. חישבתי עוד 1,500 ש"ח נוספים.

כמה כל זה יעלה לי? 18,000 ש"ח!!!

זה נשמע ממש המון. אבל החלטתי לא לוותר על הנסיעה.

החלטתי לבדוק על מה כן אני מוכנה לוותר. בדקתי את התקציב החודשי שלי, ובחנתי אותו מחדש: על מה אני מוכנה לותר כדי להשיג את הסכום הנדרש לנסיעה? ותוך כמה זמן אוכל לחסוך את הסכום הנ"ל?

בדקתי ומצאתי שאני יכולה לחסוך בתקציב ההוצאות המשתנות שלי.

אני יכולה לחסוך כל חודש 250 ש"ח בקניות בסופר.

ועוד אני יכולה לחסוך 250 ש"ח בסעיף הבגוד וההנעלה.

ואני מוכנה גם ללכת פחות לקולנוע ולהסתפק בסרטי וידאו בבית, כך אחסוך עוד 100 ש"ח בחודש. כבר חסכתי 600 ש"ח. אבל זה לא מספיק. החלטתי לחסוך גם בשיחות הטלפון הנייח והנייד, במאמץ אוכל לחסוך בסעיף הזה עוד 200 ש"ח.

היכן עוד אפשר לחסוך?

כן, אפשר לחסוך עוד גם בחשבון החשמל והמים. לדעתי אם נקפיד כולנו בבית על שימוש נכון, נחסוך לפחות עוד 100 ש"ח. שמתי לב שלאחרונה כמעט ואינני רואה טלביזיה. אז אני מוכנה גם לותר על המנוי לכבלים. זה יהיה חסכון נוסף של 200 ש"ח! כבר הגעתי לחסכון משמעותי של 1100 ש"ח בחודש.

וכן, אני יכולה גם לצמצם את ההוצאות על יציאה למסעדות, או ללכת פחות או לבקר במסעדות יותר עממיות. גם כאן אחסוך עוד 200 ש"ח לפחות. אז יש לי כבר חסכון חודשי של 1300 ש"ח לחודש! זה כבר נראה לי סכום לא מבוטל!

בעצם עם חסכון חודשי כזה אוכל לחסוך את הסכום תוך 14 חודש מהיום. וזה מתאים לי. במיוחד לאור העובדה שאת הכסף שאחסוך למטרה הזאת גם אשקיע בתבונה ואוכל למנף את הכסף, ואני מאמינה שאוכל להגיע לסכום של 18,000 כבר בתוך שנה מהיום, כי הכסף יעבוד עבורי.

נהדר, יש לי תוכנית ברת ביצוע לבקר את הבת שלי, בלי תשלומים, בלי חובות, במזומן בלבד, והכל תוך שנה מהיום.

להתראות בת שלי בעוד שנה!

נעמי