2 בדצמבר 2010

חג אורים שמח !

חג שמח לכולנו.

חג שבו הילדים יוצאים לחופשה אבל המבוגרים עובדים כרגיל. ובכל זאת כל ערב יושבים ביחד, משפחה וחברים ומדליקים נרות. נרות צבעוניים מאירים ועליזים. כן, נראה לי שזה חג שמח, עם אוירה נעימה ועליזה. הסביבונים מסתובבים והנרות דולקים ואוכלים סופגניות ולביבות ועוד מאכלים מטוגנים כיד המסורת.

ולפי עניות דעתי בחג הזה יש הכי הרבה שירים. ורוב השירים הם על אור ועל סביבונים ומתחשק לרקוד ולשיר ולנגן.


ומעבר לאוירת החג והאור והאוכל השמן, יש גם הרבה הוצאות.

וההוצאות קשורות למאכלי החג ולסביבונים: פעם היה מקובל להכין בבית סופגניות, והייתה ממש תחרות מי תכין את הסופגניות הטעימות ביותר השנה. לשים בצק שמרים ריחני ונותנים לו לתפוח, ומטגנים בשמן חם ועמוק, וממלאים בריבה טובה, עדיף ריבה שהכינו בבית. וכל הבית מתמלא בריח ניחוח, ומחכים בכליון עיניים לסופגניות החמות שיוצאות מהסיר. והייתה הרבה עשייה והכנות שלוקחות זמן וגם הנאה גדולה והוצאה קטנה יחסית. אך, היו זמנים.

ומה קורה היום? היום מוכרים סופגניות בכל קרן זוית. אין צורך לטרוח בבית. וזה חוסך הרבה זמן הכנה וזה חשוב כי רוב האימהות עובדות ואין להן זמן וכוח להכין את הסופגניות בבית. והסופגניות בשלל טעמים, וכל שנה ממציאים סופגניות יותר מיוחדות ויותר מפתיעות עם מילוי שפעם אפילו לא חלמנו עליו. וזה נחמד ונוח אבל גם יקר, ומשמין ולא בריא. אמנם יש סופגניות במחירים סבירים, אבל כאשר רוצים משהו יותר איכותי ויותר מיוחד המחירים עולים עוד ועוד. וכאשר מתאספים ביחד הורים וילדים ונכדים, כבר ההוצאה מתחילה להכביד. במיוחד עם רוצים גם לתת כיבוד נוסף ולחלק גם דמי חנוכה כמיטב המסורת.

והסביבונים הפשוטים גם הם משתכללים ומתייקרים משנה לשנה.

אז מה עושים כדי לעבור את החג בשלום? איך דואגים גם לבריאות שלנו וגם לתקציב שלנו?

אני החלטתי שבחג הזה אני מסתפקת בסופגניה אחת בלבד! כי אי אפשר בכלל בלי סופגניה, אבל מי אמר שצריך כל יום, ואולי אפילו כמה ביום? וגם החלטתי שאני מסתפקת בסופגניה קטנה. כי יש סופגניות גדולות ויש קטנות. ואני מסתפקת באחת קטנה. כך אחסוך קלוריות ואשמור על הבריאות שלי. ובערב שבו הזמנתי אלי את כל המשפחה החלטתי להסתפק בלביבות. ואת הלביבות אכין בעצמי, לא אקנה אותן מוכנות. אמנם גם הן מטוגנות, אך בכל זאת הן משמינות פחות ועוזרות לי גם לשמור על התקציב. וכאשר נשב כולנו סביב החנוכיה ונשחק בסביבונים נשיר גם את השיר משכבר הימים שכתב לא אחר מאשר חיים נחמן ביאליק: "לכבוד החנוכה"

"....אמי נתנה לביבה לי


לביבה חמה, מתוקה


יודעים אתם לכבוד מי?


לכבוד החנכה.....

ואם כבר מדברים על חנוכה ועל הוצאות שלא הכרנו פעם, אי אפשר בלי להזכיר את הפסטיבלים לילדים. בחופשת החג מוכרים לנו אין סוף הופעות והצגות עבור הילדים. אין לי בעיה עם הופעות והצגות לילדים. אני חושבת שחשוב להרגיל את הילדים מגיל צעיר ללכת להצגות. אבל למה דווקא בחנוכה, ובמחירים מופקעים? למה לא במשך כל השנה, ובמחירים סבירים?

שיהיה לכולנו חג אורים שמח, ושנעבור אותו בשלום בלי חור בתקציב.

נעמי

21 בנובמבר 2010

"ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה" וילדים זה גם הוצאות

"ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה" וילדים זה גם הוצאות. יש הוצאות שוטפות על חוגים, בגדים, הצגות ועוד...

אבל יש גם הוצאה שנתית על יום הולדת.

כשהייתי ילדה קטנה, חיינו בשנות הצנע. שמחתי כאשר אמא שלי הצליחה להשיג קצת סוכר והצליחה לאפות עבורי עוגה ליום הולדתי. וכשחגגתי בת מצווה, החברים הוזמנו אלי הביתה וחגגנו בבית בסלון. רקדנו רקודים סלוניים, ואכלנו ממתקים והיינו מרוצים עד הגג. ומה קבלתי מתנה מההורים? שעון יד איכותי, שאמור היה להחזיק מעמד לכל החיים. עד אז לא היה לי בכלל שעון יד. וכמה שמחתי, וכמה הייתי גאה על החגיגה ועל המתנה!

ומה קורה בימינו? ההורים כבר לא מזמינים את החברים של הילדים הביתה. היום צריך למצוא מקום בחוץ, וכמובן ההורים מחפשים גם מפעיל. וכמה זה עולה להורים? הרבה כסף! כי בנוסף למקום ששוכרים ולמפעיל שלוקחים, צריך גם לתת כיבוד. וכמובן צריך הפתעות לחברים שמגיעים. וכל המרבה – הרי זה משובח. ובקלות מגיעים להוצאה של אלפי שקלים. וכמובן ההורים גם קונים מתנה יקרה שעולה הרבה פעמים מאות שקלים. ובדרך כלל יש יותר מילד אחד במשפחה, כך שההוצאה הזאת חוזרת על עצמה כמה פעמים בשנה. כאשר ההוצאה הזאת נכנסת כסעיף לתקציב, והחשבון נשאר מאוזן, הכל בסדר. אבל בדרך כלל מה שקורה הוא, שההוצאה הזאת לא מתוקצבת. וכל יום הולדת כזה מגדיל את המינוס המשפחתי. וגם אם ההורים רוצים לחסוך בהוצאה, הם לא עומדים בלחץ של הילדים הקטנים, שרוצים יום הולדת כמו שיש לכל החברים שלהם. והלחץ החברתי מכניע את ההורים והמעגל של החגיגה היקרה ממשיך הלאה.

ובכן, יש לי הצעה לחגוג קצת אחרת. אפשר לקחת סרט וידאו טוב לילדים, סרט שימצא חן גם בעיני ההורים. ואפשר להפוך את הסלון לבית קולנוע ליום אחד לכבוד יום ההולדת. מזיזים את הרהיטים, מפזרים שטיחים ברחבי החדר, מקשטים בבלונים ומושיבים את הילדים על השטיחים. מחלקים להם פופקורן ושתיה ומקרינים להם סרט. כמובן לא מוותרים על הברכות ועל עוגת יום ההולדת. וחגיגה כזאת יכולה להיות מקסימה, שונה באופיה וגם הרבה יותר חסכונית. היא כנראה תעלה רק עשירית מיום הולדת יקר מחוץ לבית.

ואת ההפרש אפשר לחסוך בתוכנית חיסכון עבור הילד.

אז שיהיה במזל טוב, הרבה שמחה בריאות ועושר, וגם קצת חיסכון.

"ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה" אמרנו כבר?

9 בנובמבר 2010

האם אנו מתמקדות רק באנשים שיש להם כסף?

לאחרונה, קבלנו תגובה מאחת הקוראות שלנו שהתלוננה על כך שהטיפים שלנו מיועדים לקהל שיש לו כסף, ולא אל קהל שנאבק עם התקציב.

ואאוו! תגובה זאת נגעה לליבנו וריגשה אותנו מאוד, ואנו מודות לה על שהקדישה מזמנה ושיתפה אותנו בתחושות שלה.

קודם כל כל זה ריגש אותנו כל כך כי אנחנו מבינות אותה היטב!! כי שתינו היינו באותו המצב, נאבקות כל חודש מחדש לעמוד בכל החובות וההתחייבויות החודשיות, עם תחושה קשה שהכסף שאנו מרוויחות אף פעם לא מספיק לכיסוי ההוצאות הבסיסיות, ומודות לאל שאפשר להשתמש במסגרת האשראי כדי להציל את המצב. ואיך שהוא החובות גדלים בקביעות ובהתמדה, למרות שאנו מוציאות רק את ההוצאות הבסיסיות וההכרחיות ביותר.

ובנוסף, התגובה שלה הבהירה לנו שהמטרה שלנו בכתיבת הטיפים והפצתם, היא לא רק ניהול נכון של התקציב, אלא בראש ובראשונה הטיפים שלנו מיועדים לאנשים שמבינים שהם צריכים לעשות שינוי בגישה שלהם כלפי כסף. יש צורך לבנות מערכת יחסים חדשה עם הכסף.

הטיפים שלנו נועדו להדריך אתכם לעבור תהליך של שינוי ולתת לכם כלים שבעזרתם תוכלו לנהל את כספכם, במקום שהכסף ינהל אתכם. אנחנו יודעות שזה בלתי אפשרי במצב שבו אתם נמצאים כרגע, נאבקים כל הזמן עם התקציב, אך תאמינו לנו, אנחנו שתינו הוכחה חיה לכך שכאשר לוקחים שליטה על הכסף, יהיה לכם כסף לשלוט בו!

הטיפים שלנו מיועדים לכם ונכתבו עבורכם. והם פשוטים להבנה וליישום ברגע שהחלטתם אחת ולתמיד לעשות שינוי במערכות היחסים שלכם עם כסף:

  1. יש לתכנן תקציב חודשי. פרושו של דבר שההכנסות כל חודש גדולות מההוצאות שלך, ולו רק בשקל אחד!
  2. הפחיתו חובות! היו נחושים להקציב סעיף בתקציב שמיועד להפחתת חובות. גם חשבון עם יתרת חובה נחשב לחוב. הקציבו לסעיף זה סכום גדול ככל יכולתכם, ואל תפחיתו אותו עד שתסיימו את כל החובות שלכם.
  3. מומלץ לבדוק היכן "החבאתם" כסף או נכסים, והשתמשו בהם להפחתת החובות.
  4. הגדילו הכנסות בכל דרך אפשרית. למשל, אפשרי להפוך תחביב למקור הכנסה. איזה כיף זה להרויח כסף לא מעבודה קשה אלא מעיסוק שאוהבים!

זה לא תלוי במעשה קסמים להיות אדם אמיד. וזה לא תלוי במזל. להיות אמיד תלוי בדרך חיים מאוד ברורה ומאורגת, וזה דורש ממך החלטה נחושה והרבה משמעת עצמית.

הטיפים שלנו נועדו לעזור לך לאורך הדרך. הם פשוטים, הגיוניים ומוכחים, ומקדמים אותך בכל שלב של התהליך. הם יעבדו עבורך בהצלחה רק במידה ותחליטו לשנות את הגישה שלכם אל הכסף, במידה ותשנו את מערכות היחסים שלכם עם כסף, ותחליטו לקחת את השליטה בידיים שלכם. זה קשה, אנחנו יודעות, וזה גם לוקח זמן. גם את זה אנחנו יודעות. ולכן אנחנו כאן. ובזמן שאתם בדרך, עוברים את התהליך, איננו רוצות שתזניחו את עצמכם ואת הצרכים שלכם. בכל החלטה כלכלית שתקחו על עצמכם, תזכרו שההחלטות צריכות לתמוך בכם ואנחנו כאן גם כדי להזכיר לכם זאת.

אנחנו רוצות לעזור לכם להגיע קודם כל למקום בו תוכלו לקנות לעצמכם את הבגד שכל כך רציתם ולא יכולתם להרשות לעצמכם, ולהמשיך משם הלאה למקום שמצבכם הכלכלי יאפשר לכם גם להגשים את החלומות הגדולים שלכם, אותם זנחתם בגלל מצבכם הכלכלי הנוכחי.

אנחנו עשינו זאת, גם אתם יכולים!

מינדי ונעמי

2 בנובמבר 2010

כסף וילדים

ילדים הם חלק בלתי נפרד ממשפחה. חלק גדול מההוצאות הקבועות והמשתנות, הוא הוצאות על ילדים: כשיש תינוקות, מוציאים על טיטולים ומטפלות, כשהם גדלים, יש הוצאות על גנים ועל חוגים וכשהם גדלים עוד יש עוד חוגים ובילויים עם חברים ושעורי נהיגה, וזה אף פעם לא נגמר.

כשהם קטנים, אנחנו מחליטים כמה כסף יש באפשרותנו להקציב לצרכים שלהם. ככל שהם גדלים, יש יותר לחץ מצד הילדים לקבל עוד כסף עבור הצרכים שהם "חייבים". פעמים רבות קשה להורים לעמוד בלחץ, במיוחד כשהילד אומר: "אבל לכל החברים כבר יש, רק לי עוד אין". ואז פעמים רבות ההורים נכנעים, מוותרים על דברים שרצו לעצמם, העיקר שלילד לא יחסר דבר.

ולפעמים גם נותנים ממש כשאין תקציב, וזאת יכולה להיות אחת הסיבות להגדלת מסגרת האשראי ומינוסים אין סופיים. ובדרך כלל התיאבון של הילדים לא נעצר, אלא להיפך, הוא גדל ככל שנכנע ללחץ.

ובכן, מה עושים? משתפים את הילדים בתכנון התקציב. הילדים הם חלק בלתי נפרד מהמשפחה והם צריכים ללמוד כבר בגיל צעיר איך מנהלים את הכסף. הם צריכים להעריך את הכסף ולדעת להשתמש בו בתבונה. ילד שידע להתחשב בתקציב המשפחתי, ידע גם לנהל את התקציב האישי שלו גם כמתבגר וגם כבעל משפחה בעתיד.

אחד הכללים החשובים כשהילדים עדיין קטנים, היא להבהיר לילדים מראש,כשיוצאים איתם לקניות, בכמה כסף נרשה להם לקנות דבר מה שמתחשק להם. כך מגיל צעיר יבינו שהכסף לא מספיק לכל מה שאנחנו רוצים. בגיל מבוגר יותר אפשר לתת דמי כיס שבועיים, ולקבוע עם הילדים למה מיועדים דמי הכיס.

אם הכסף נגמר לפני הזמן, אין להוסיף עליו על חשבון דמי הכיס של השבוע הבא. כך נלמד את הילדים שיש מסגרת תקציב שצריך לעמוד בה. ואם נשארה יתרה, לא לתת פחות, אלא לעודד לחסוך את הכסף שנשאר, לשמור עליו למקרה של הוצאה גדולה יותר בשבוע הבא, או אפילו לחסוך לטווח ארוך יותר.

כאשר הילדים גדלים עוד יותר אפשר לעודד אותם גם להיות יצירתיים ולהרויח כסף בעצמם בעבודות שונות: בייבי סיטר אצל השכנים, ניקוי מכוניות, עבודות גינון קלות בשכונה וייתכן שיש היום גם הזדמנויות לעבודות בעזרת המחשב?

שמעתי על הורים שמשלמים לילדים עבור עזרה בבית. אני חושבת שעבור עזרה בבית לא צריך לשלם לילדים שלנו. גם הם לא משלמים לנו עבור כל השירותים שאנחנו נותנים להם. וכמו שיש להם זכויות כך גם יש להם חובות, וככל שהם גדלים הזכויות מתרבות וגם החובות מתרבים. ואין שום צורך לשלם להם עבור בצוע עזרה לגיטימית בבית.

ולסיום: אל תשכחו "ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה", המשיכו לגדל אותם וליהנות מהם יחד עםכל האתגרים שבדרך.

הנה קישור לאתר מעניין שבו אפשר לחשב מהו הסכום אותו עליך לחסוך מידי חודש על מנת לאפשר לילדך את הטוב ביותר בכל שלב בחייו: http://www.babyfinance.co.il/

נעמי

20 באוקטובר 2010

אל תקחו ממני את ההגה!

עברה שנה מאז שפתחתי משרד עצמאי מהבית, ומכרתי את מכוניתי.

אני לא מאמינה כמה מהר הזמן עובר. לפני שנה כשהחלטתי לעבוד מהבית במשרה מלאה, החלטתי גם למכור את מכוניתי. האמינו לי כשאני אומרת שההחלטה למכור את המכונית הייתה יותר קשה מההחלטה לעבוד מהבית.

גדלתי בפרברי העיר ניו יורק, וכמו למרבית חברי הייתה לי נגישות למכונית כבר מגיל 16. הייתי תמיד גאה בעצמי על היותי עצמאית לגמרי וספונטנית בניידות שלי. כך שאתם יכולים לדמיין את משקל ההחלטה שלי, כאשר ויתרתי על מכונית צמודה לטובת זוג נעלי הליכה נוחות וכרטיס אוטובוס.

במהלך העשור האחרון של חיי, בזכות התפתחות אישית ורכישת השכלה פיננסית ואימונית, הפכתי יותר ויותר ל"ירוקה" בתפיסה שלי. אני באמת מאמינה שאנחנו צריכים לקחת אחריות על הגנת הסביבה שלנו, כדי להוריש לצאצאים שלנו מקום טוב לחיות בו. ברור לי גם שעל ידי שמירה על הסביבה והקטנת הבזבוז, אני חוסכת כסף ומשפרת את איכות חיי.


כך שההחלטה שלי לוותר על ההגה באה גם מתוך אידאולוגיה ירוקה, של שמירה על הסביבה. ותנחשו מה? זה לא נורא כל כך כמו שחשבתי בתחילה. ולא לקח לי הרבה זמן עד שהתרגלתי למציאות החדשה שלי. החלק הקשה ביותר היה אירגון הסעות לילדים שלי לחוגים שלהם, הלוך וחזור, ולהרגיל אותם להשתמש בתחבורה ציבורית במקום ברכב הפרטי שלי. אני עדיין עצמאית לחלוטין וספונטנית בניידות שלי, למרות שלעיתים לוקח לי יותר זמן להגיע אל היעד שלי.

ותנחשו מה עוד קרה? חסכתי במהלך השנה הזאת הרבה כסף! כי אחזקת מכונית עולה הרבה כסף.

לא יאומן! מאז שויתרתי על הרכב, אני מוציאה על תחבורה כל חודש, פחות ממה שהייתי רגילה להוציא על דלק בלבד!

חסכתי בכל חודש בערך 830 ש"ח, ובמהלך השנה חסכתי 9,960 ש"ח.

אני מודה שזאת הייתה החלטה קשה עבורי, אבל אני יודעת היום שעבורי זאת הייתה ההחלטה הנכונה. אם עבורך לא בא בחשבון להישאר בלי מכונית, מה דעתך לשקול להסתפק במכונית אחת עבור המשפחה?

מינדי

13 באוקטובר 2010

תכנון פיננסי לטיול בחו"ל

יש לי בת שגרה בארץ רחוקה. אני מתגעגעת אליה ורוצה לבקר אותה.

לבקר אותה עולה הרבה כסף. אבל ביקור אצל הבת שלי חשוב מאוד עבורי והחלטתי לשים אותו בראש סדרי העדיפויות שלי.

אז התחלתי לבדוק עלויות. כרטיס הטיסה הלוך ושוב יעלה לי בערך 10,000 ש"ח.

גם צריך לקחת בחשבון שארצה לקנות מתנות לה ולמשפחה שלה. החלטתי להיות צנועה ולהסתפק במתנה צנועה, כי הרי עצם ההגעה שלי היא המתנה הכי גדולה, נכון? אז החלטתי לקנות מתנות צנועות ב- 500 ש"ח בלבד.

ואמנם כשאגיע אל בתי, לא אזדקק למלון, כי אשהה אצלה רוב הזמן. אך בכל זאת ארצה לטייל, יעלו לי נסיעות, כרטיסי כניסה למוזיאונים וגם אוכל בחוץ. כל זה יעלה לי בערך עוד 6,000 ש"ח.

וצריך גם לקנות מתנות לאלה שנשארו בארץ, ומזכרות מיוחדות. חישבתי עוד 1,500 ש"ח נוספים.

כמה כל זה יעלה לי? 18,000 ש"ח!!!

זה נשמע ממש המון. אבל החלטתי לא לוותר על הנסיעה.

החלטתי לבדוק על מה כן אני מוכנה לוותר. בדקתי את התקציב החודשי שלי, ובחנתי אותו מחדש: על מה אני מוכנה לותר כדי להשיג את הסכום הנדרש לנסיעה? ותוך כמה זמן אוכל לחסוך את הסכום הנ"ל?

בדקתי ומצאתי שאני יכולה לחסוך בתקציב ההוצאות המשתנות שלי.

אני יכולה לחסוך כל חודש 250 ש"ח בקניות בסופר.

ועוד אני יכולה לחסוך 250 ש"ח בסעיף הבגוד וההנעלה.

ואני מוכנה גם ללכת פחות לקולנוע ולהסתפק בסרטי וידאו בבית, כך אחסוך עוד 100 ש"ח בחודש. כבר חסכתי 600 ש"ח. אבל זה לא מספיק. החלטתי לחסוך גם בשיחות הטלפון הנייח והנייד, במאמץ אוכל לחסוך בסעיף הזה עוד 200 ש"ח.

היכן עוד אפשר לחסוך?

כן, אפשר לחסוך עוד גם בחשבון החשמל והמים. לדעתי אם נקפיד כולנו בבית על שימוש נכון, נחסוך לפחות עוד 100 ש"ח. שמתי לב שלאחרונה כמעט ואינני רואה טלביזיה. אז אני מוכנה גם לותר על המנוי לכבלים. זה יהיה חסכון נוסף של 200 ש"ח! כבר הגעתי לחסכון משמעותי של 1100 ש"ח בחודש.

וכן, אני יכולה גם לצמצם את ההוצאות על יציאה למסעדות, או ללכת פחות או לבקר במסעדות יותר עממיות. גם כאן אחסוך עוד 200 ש"ח לפחות. אז יש לי כבר חסכון חודשי של 1300 ש"ח לחודש! זה כבר נראה לי סכום לא מבוטל!

בעצם עם חסכון חודשי כזה אוכל לחסוך את הסכום תוך 14 חודש מהיום. וזה מתאים לי. במיוחד לאור העובדה שאת הכסף שאחסוך למטרה הזאת גם אשקיע בתבונה ואוכל למנף את הכסף, ואני מאמינה שאוכל להגיע לסכום של 18,000 כבר בתוך שנה מהיום, כי הכסף יעבוד עבורי.

נהדר, יש לי תוכנית ברת ביצוע לבקר את הבת שלי, בלי תשלומים, בלי חובות, במזומן בלבד, והכל תוך שנה מהיום.

להתראות בת שלי בעוד שנה!

נעמי

8 באוקטובר 2010

חובות, לא עלינו

אנחנו רוצות להעלות נושא כאוב במשפחות רבות: חובות

ייתכן ומצאתם את עצמכם כך יום אחד באמצע החיים, שקועים בחובות, ואתם לא בדיוק יודעים איך זה קרה ולמה. הרי בסך הכל אתם עובדים, מרויחים יפה, והייתם אמורים לחיות ברווחה.

אבל לא זה מה שקרה: למרות העבודה וההכנסה הטובה אתם מרגישים שאף פעם אין לכם מספיק כסף עבור מה שאתם רוצים. ולא רק זה, יחד עם כך אתם מבינים שאחוז ניכר מההכנסה שלכם עובר מיד לתשלום חובות ובעצם אין לכם מספיק כסף לגמור את החודש. אז מה עושים? הולכים לבנק ומבקשים להגדיל את מסגרת האשראי, ועל ההגדלה הזאת כבר משלמים ריבית מאוד גבוהה. וכאשר כבר לא מגדילים לכם את האשראי, אתם מבקשים הלואה, כדי להחזיר את המינוס או לפחות להקטין אותו כדי להישאר במסגרת המאושרת. אבל אז קורה לכם דבר מוזר – במקום שתרגישו הקלה, תוך זמן קצר אתם מרגישים שוב את הלחץ כי את ההלואה צריך להחזיר ואם לא שיניתם את הרגלי הצריכה שלכם, אז בעצם הכבדתם על התקציב החודשי שלכם. כי עכשיו בנוסף להוצאות השוטפות נוסף גם ההחזר החודשי על ההלואה. ולפעמים כבר אי אפשר לקבל יותר הלואה מהבנק, וצריך לבקש טובות ממשפחה או חברים. אולי אין צורך להחזיר להם את הכסף מיד, אך עדיין התחושה של החוב הגדל ממשיכה להעיק.

ולמה אנחנו מספרות לכם כל זאת? כי יש לנו חדשות טובות בשבילכם: במקום להמשיך במסלול הלא בריא שנקלעתם אליו, אפשר לעשות שינויים שיעזרו לכם לצאת מהמינוס ומהחובות. ולא רק לצאת מהחובות ולהשתחרר מהלחץ הכלכלי והמחנק שהוא גורם, אלא אפשר תוך תקופה יחסית קצרה להתחיל לחסוך, למנף את הכסף ולהגדיל הכנסות.

הכנו לכם סרטון קצר ובו צעדים פשוטים וברורים להתמודדות עם חובות.