איך להתגבר על הוצאות הקיץ וחזרה ללימודים?

הראשון בספטמבר, היום בו מאות אלפי תלמידים חוזרים ללימודים בביה"ס.

ילדים קטנים שהולכים לגן, מתרגשים ונפרדים בבכי מההורים. וילדים אחרים, נרגשים לא פחות, עולים לכתה א'. מי מתרגש יותר, הילדים או ההורים?

ככל שהילדים גדולים יותר, מתרגשים פחות ונדמה לי גם שמחים פחות. אולי מי שהכי שמח לחזרה ללימודים, הם ההורים. אחרי חודשיים של חופשה מתישה, איזה כיף שאפשר לחזור לעבודה בלב שקט, אין צורך לידאוג לבייבי סיטר, לקייטנה, לחופשה, לבילויים, וכו. החופשה הארוכה מקשה על הורים עובדים גם בהיבט הכלכלי.

במהלך חופשת הקיץ תקציב נכבד יצא על הוצאות מיוחדות עבור הנאות הילדים. וההוצאות גדלות משנה לשנה, או יותר נכון, מחופשה לחופשה. הקייטנות יקרות, והחופשות המשפחתיות יקרות, והבילויים בקניונים הממוזגים עולים הרבה כסף. אך ההוצאות לא נגמרות – הן רק מתחילות.

ההכנות לקראת שנת הלימודים גם הן גבוהות ביותר.יש צורך לקנות ילקוטים, קלמרים, ספרים , מחברות, וכמובן גם כל התשלומים האחרים לבית הספר.

ואכן, מי שלא נערך לכל ההוצאות הללו בזמן, יכול למצוא את עצמו בפשיטת רגל בתקופה הזאת. ואיך נערכים?

אני ממליצה ליבדוק מה היה סכום ההוצאות המיוחדות של חופשת הקיץ וההכנות לקראת שנת הלימודים. את הסכום שהתקבל לחלק לעשרה תשלומים. ועכשיו כל שנותר לעשות הוא לחסוך כל חודש את הסכום שהתקבל בחשבון מיוחד. בשנה הבאה, כשיגיע הקיץ והילדים יצאו שוב לחופשה, לא יהיו הפתעות. כבר כל הכסף עבור ההוצאות המיוחדות נחסך!

שנת לימודים פוריה ומהנה לכל התלמידים ושנה טובה ומחושבת לכל ההורים.

נעמי

הרשמה מוקדמת לסדנה "מבעל חוב לבעל הון"

אנחנו רוצות לתת את המתכון כיצד להפוך "מבעל חוב לבעל הון".

יש משפחות רבות שמצבם הכלכלי טעון שיפור:

חשבון הבנק במינוס, הריבית הרבעונית מגדילה את המינוס, ההכנסות לא מדביקות את ההוצאות, והחגים המתקרבים רק מגדילים את ההוצאות. וכל המצב גורם ללחץ נפשי, שאנחנו יודעות שמשפיע לרעה גם על הבריאות הפיזית והנפשית.
ברור שצריך לעשות שינוי, וכמה שיותר מהר. אנחנו יודעות שלא קל לעשות שינוי, ובטח לא לבד.

אז איך הופכים "מבעל חוב לבעל הון"?

אנחנו מזמינות את אותם בעלי חוב לסדנה כלכלה בריאה שבה הם ילמדו איך אפשר להתגבר על הבעיה אחת ולתמיד!

לנו זה לקח 10 שנים ללמוד על בשרנו את כל הטעויות עד שהגענו אל הפתרונות. עכשיו יש לנו פתרונות, כלים פשוטים ובדוקים שעובדים!

בסדנה כלכלה בריאה, אנחנו נלמד את אותם הכלים הפשוטים והבדוקים במשך 10 שבועות בדרך חוייתית ומהנה.

בסדנה כלכלה בריאה ניתן את כל הידע הכלכלי הדרוש לבניית החלומות שלך ולגרום לכסף שלך לעבוד בשבילך ולא להיפך.

ההרשמה המוקדמת פתוחה
נרשמים עד ה-10.09.10 יקבלו 30% הנחה

לפרטים נוספים על הסדנה

הידעת? הגוף שלנו בערך 70% מים

מומלץ לשתות הרבה מים – הגוף שלנו הוא בערך 70% מים כמו גם כדור הארץ העשוי גם הוא 70% מים. ובקיץ אנחנו מאבדים הרבה נוזלים בגלל הזעה. חשוב להחזיר לגוף את המים שהוא מאבד. שמירה על כמות הנוזל בגוף שומרת על איזון נכון בגוף. ידוע שבקיץ כשנמצאים הרבה בחוץ בחום, עלולים לקבל מכת חום. גם אם נמצאים בים או בברכה ואנחנו לא ממש מרגישים את החום. לכן יש להקפיד על שתיה מרובה גם במקומות כביכול קרירים.

מומלץ לשתות רק מים – כשחושבים על שתיה מרובה, יש כאלה ששותים הרבה קפה, או תה, או כל שתיה ממותקת אחרת. אומנם כל שתיה כזאת מבוססת על מים, אך החומרים הנוספים שנמצאים בהם מזיקים פעמים רבות לבריאותנו.

מומלץ להמנע משתיה מתוקה – חברות המשקאות עושות מאמצים רבים לפתות אותנו לשתות את המשקאות הטעימים שהם מוכרים. אין לי ספק שאמנם קיימים משקאות טעימים בשוק. אך האם זה חכם לשתות אותם? בדרך כלל יש בהם הרבה קלוריות שגורמות להשמנה, וסביר להניח שיש בהם גם צבעי מאכל, חומרים משמרים וחומרי טעם וריח ועוד... וכל אלה לא ממש תורמים לבריאות שלך. לכן עדיף להימנע מהם ככל האפשר ולהגביר את שתית המים בלי כל תוספות מלאכותיות.

כיצד נדע ששתית מספיק? אני ממליצה להכין עבור כל אחד מבני הבית בקבוק או קנקן מים של 1.5 – 2 ליטר כל בוקר. במהלך היום כל פעם למזוג ממנו לכוס או למזוג ממנו לבקבוק קטן כשיוצאים מהבית. בסוף היום אם שתית את כל הבקבוק הגדול, סביר להניח ששתית מספיק. כמובן אם עשית פעילות נמרצת או שהית הרבה בשמש צריך להגדיל את הכמות.

גיוון המים – אם קשה לך לשתות מים כי התרגלת לשתיה ממותקת, אפשר להפחית בהדרגה את כמות הסוכר בשתיה. מיצים מוכנים אפשר לדלל במים, עד שמתרגלים לטעם המים הלא ממותקים. אפשר גם להוסיף לקנקן המים שמכינים בבוקר עלים מנענע, לואיזה, או פלח לימון בקיץ (אלה צמחים מרעננים). בחורף אפשר להוסיף ג'נג'ר, מרווה, או רוזמרין (אלה צמחים מחממים). הכל לפי טעמך ולפי בחירתך.

לבריאות ולרוויה! וכמובן לחסכון.

נעמי

איך לממן טיפול שיניים

חברה סיפרה לי לאחרונה על טיפול שיניים נוראי שהיא צריכה לעבור.

לא רק שזה לא נעים, בלשון המעטה, לשבת בכסא של רופא השיניים ולעקור שיניים לעבור טיפולי שורש ולקבל שתלים, גם העלויות הן אדירות! טיפולי שיניים הם דאגה גדולה והוצאה מכבידה מאד. עד כדי כך שחיפוש בגוגל על "מחירי טיפול שיניים" מעלה אתרי אינטרנט רבים העוסקים בנושא ומצאתי אפילו מחשבון לעלויות הטיפולים.

מבין האתרים שמצאתי, הבאים מעניינים מאד. מה דעתכם?

http://downloads.pennnet.com/web_dl/1281.pdf

http://www.dentalfearcentral.org/dental_plans.html

מה שבאמת מעניין הוא שרוב טיפולי השיניים ניתנים למניעה אם מלכתחילה תטפלו היטב בשיניים שלכם.

אני ממש בת מזל! אמי שלחה אותי ואת אחיותי לרופא השיניים כל 6 חודשים לבדיקה תקופתית ולניקוי וכולנו עברנו יישור שיניים. לדעתי אפשר לומר שאמי היתה מודעת מאד לחשיבות ההיגיינה של הפה. לא בטוח אם זו נבעה מדאגה כספית או מדאגה אסתטית, אבל ביקרנו אצל ד''ר פריד כל 6 חודשים כמו שעון שוויצרי.

אני הולכת בעקבות אמי, וילדי ואני מגיעים לבדיקה תקופתית כל 6 חודשים. הבדיקה חינם ומחיר הניקוי מזערי.

לאושרי, בתי ואני נזקקנו לטיפולי שיניים מעטים. בתי נזקקה ליישור שיניים, אבל לא היו לה אף פעם חורים בשיניים, ולי עם חורים מעטים מאד היה צורך רק בהחלפת כמה סתימות בעשור האחרון.

בני לא היה בר מזל כל כך. הוא בן 11 ורק כמה שיני חלב נשרו עדיין מפיו. היתר חזקות עדיין. רופא השיניים החליט (לאחר שראה את צילומי הרנטגן) לעקור 4 שיני חלב כדי לפנות מקום לשיניים הקבועות, שכבר הגיעו לגודלן המלא ומחפשות דרך לצאת. בני כמובן התלונן ולא שמח לעקירת שיני החלב, אבל היה אמיץ מאד ועשה את מה שהיה חייב לעשות.

אילו לא היינו מטפלים כעת, היו שיניו הקבועות מוצאות את דרכן החוצה איכשהו ותוך כדי כך היו מזיקות לעצבים ולחניכיים (רופא השיניים יכול להסביר טוב יותר את ההשלכות). אילו הייינו מגיעים למצב הזה, היה בני זקוק לניתוח ולהרדמה כללית. מחירי הטיפול היו מרקיעים שחקים. דרך אגב, הטיפול עם העקירות עלה לנו סה''כ 880 ש''ח.

לסיכום, מומלץ צחצח את השיניים לפני השינה, לנקות בחוט דנטלי כל ערב (זה דבר שאני עדיין צריכה לעבוד עליו) ולבקר אצל רופא השיניים לבדיקה ולניקוי תקופתי כל חצי שנה. כך תחסכו מעצמכם כאבי שיניים, טיפולים לא נעימים וגם הרבה כסף.

מינדי

ללכת לאופרות בחינם!

בבית ההורים אהבו לשמוע מוזיקה מכל הסוגים: חזנות, רוק, שירים עבריים וגם אופרות. בזמנו ההורים שלי עוד קנו "תקליטים שחורים", בהתחלה הם ניגנו רק שתיים שלוש דקות, אחר כך היו כבר תקליטים ארוכים יותר. ואני אהבתי להקשיב למנגינות ולזמרים לקולות ולצלילים וגם למילים.

ומאז ועד היום אני חובבת אופרות... רק מה, ללכת לאופרה זה סיפור יקר. אז רוב הזמן אני מסתפקת בהאזנה. היום כבר אין צורך להקשיב לאופרה מעל גבי תקליט שחור וחורק. הזמנים השתנו והיו לי בבית אופרות על טייפים, ואחר כך היו לי אופרות על דיסקים ועכשיו כבר יש לי אופרות ב- DVDשאפשר לא רק להקשיב להן אלא גם לראות את כל ההצגה, לערב את כל החושים.

ובכל זאת אין כמו הצגה חיה על במת האופרה!

ואז מידי פעם אני מתבשרת על "אופרה לעם", בפארק גדול במקום מרכזי בארץ, העירייה מארגנת ארוע להמונים ומזמינה את הקהל לצפות באופרה בחינם. ואז אני מתחילה להתלבט: האם ללכת לארוע? אמנם הכניסה חופשית, אבל.... מה אבל? הארוע מושך הרבה אנשים, כנראה יש עוד חובבי אופרות בארץ ואני לא היחידה. אז יהיה דוחק, יהיו פקקים, וכשכבר אגיע, אין מספיק כסאות, אז יושבים על הדשא או צריך לסחוב מחצלת מהבית. ומה עם אוכל? צריך לצאת כבר שעות לפני תחילת ההופעה, ואמנם בדרך כלל יש באיזור דוכני אוכל, אבל גם בהם יש דוחק והאוכל בדרך כלל מסוג מזון מהיר שאני לא אוהבת...

בסופו של דבר אני לא עומדת בפתוי ומחליטה לצאת לדרך. ואני נערכת לארוע כמו אל יציאה לפקניק. איזה כיף, יוצאים לפקניק! מכינים כריכים בריאים כמו שאני אוהבת, מכינים ירקות ופירות ושתיה לדרך. וכמובן לא שוכחים גם מחצלת. וכשמתכוננים כמו שצריך, הכל עובד כמו שעון: עדיין הפקקים בדרך סבירים (מתי אין פקקים), מצאתי חניה יחסית בקלות, במרחק קצר לארוע. ואפילו מצאתי עוד כסאות פנויים במקום טוב שממנו ראיתי את המופע. ואיך שאני נהניתי!

כשהגעתי הביתה חשבתי לעצמי שכמו שתכננתי את היציאה המוצלחת לארוע, כך צריך גם לתכנן את התקציב המשפחתי: להחליט מה אני רוצה, לדאוג לתכנון מוקדם ומדוקדק של כל מה שנחוץ (כמה כסף לשים בצד עבור המוצר שאני רוצה), ולקנות אותו לפני הדוחק הגדול, כי בשיא הלחץ בדרך כלל גם המחיר עולה...(מזגנים בקיץ, תנורים בחורף, וכו').

נשמח לשמוע מכם רעיונות שלכם איך אתם מתכננים קניה של מוצר שנחשב ל"פינוק", ומשיגים אותו בזמן הנכון ובמחיר הנכון.

נעמי

אפשר בלי מזגן?

הרהורים על קיץ ועל חופש
הנה הגיע הקיץ. הוא הגיע באופן רשמי ב- 21.06, שהוא היום הארוך ביותר בשנה. ובאופן רשמי הוא יסתיים ב- 21.09., שהוא יום השוויון, כלומר אורך היום והלילה זהים. אבל באופן לא רשמי, החום הגדול והמעיק מתחיל עוד הרבה קודם.

מי לא מכיר את החמסינים שמתחילים באביב, כבר בעונת המעבר? והחום ממשיך גם בעונת המעבר הבאה, כביכול בסתיו. בקיצור, אצלנו הקיץ ארוך מאוד, תקופות המעבר קצרות מאוד וכמעט לא קיימות, וגם החורף מתעתע בנו. הרבה פעמים לא יורד מספיק גשם (זוכרים את הכנרת?) ולא קר מידי. אני זוכרת הרבה ימי שמש חמימים גם במהלך החורף ופעמים רבות אני מפעילה את המזגן ברכב כדי לצנן מעט את האויר החם.

אז מה עושים?

מחפשים דרכים להקל על החום. אני זוכרת זמנים כשהייתי ילדה, היה לנו פטנט בבית: היינו שוטפים את הריצפה מבלי ליבש אותה, והיינו תולים כביסה רטובה בחדר ונותנים לה להתייבש באופן עצמאי או מול מאורר. זה עזר לקרר מעט את האויר ולהקל על תחושת החום. גם השתדלנו לפתוח חלונות ודלתות בכיווני אויר שונים כד להגביר את תנועת הרוח בבית. וכמובן, בכל הזדמנות אפשרית השתדלנו לנסוע לים או לבריכה. הטבילה במים תמיד עוזרת לתחושה הטובה.
ומה עושים היום?

היום אנחנו סוגרים היטב את הבית, חלונות ודלתות. ומדליקים את המזגן לשעות רבות. ויוצאים מהבית אל הרכב הממוזג ואל הקניון הממוזג ואל הבנק הממוזג... וכשהילדים בחופשה, יוצאים איתם לבילויים. והיכן מבלים? שוב, בכל המקומות הממוזגים. בעיקר בקניונים. ובבתי הקולנוע.
ובכל המקומות האלה, המיזוג עובד במלוא העוצמה והטמפרטורה בהם קרה יותר מאשר בחורף. אני יוצאת מהבית ולוקחת איתי תמיד צעיף או חולצה ארוכת שרוולים כדי לא לקפוא מקור. ואני שואלת את עצמי האם הקרור המוגזם הזה נחוץ? ולמי הוא מועיל?

הפעלת המזגנים הללו במלוא העוצמה עולה לנו ביוקר, לא רק בכסף אלא גם בזיהום הסביבה. וזיהום הסביבה מגביר את אפקט החממה. ואפקט החממה גורם להתחממות הקרחונים ולהמסתם, וגורם לעליית מפלס האוקיינוסים בעולם, ולהכחדה של זנים נדירים של בעלי חיים, ועוד ועוד... ואני תוהה ביני לבין עצמי, איזה עולם אני משאירה אחרי לילדים שלי ולנכדים שלי.
היום כדי להקל עליהם את החום, אני מפעילה מזוג מוגזם, ובעוד כמה שנים הם מתבגרים וכבר אינני יודעת אם יצליחו לקרר את העולם, ואם יהיה להם מספיק מים והיכן יוכלו לגור, כי אולי כל ערי החוף בעולם כבר יהיו מוצפים!

אז איך אפשר לעצור את הטירוף?

אולי כולנו צריכים להיות קצת יותר מודעים לא רק לרגע הזה, אלא גם להיות מודעים לנזקים שאנחנו גורמים לעולמנו? ואולי אנחנו עדיין יכולים לשנות ולתקן חלק מהנזקים?
אשמח לתגובות ולרעיונות, כיצד ביחד נשמור על עולם טוב יותר, עבורנו ועבור הבאים אחרינו.

נעמי

איך לחסוך 22,440 ש''ח בשנה?

בואו נדבר קצת על איך נראה פעם יום עבודה רגיל שלי.

* מתעוררת מאוחר, מכינה את הילדים ואת עצמי ליום שהחל, ומביאה אותם לביה''ס ברגע האחרון.
* בגלל שהייתי מאחרת בדרך כלל ולא הספקתי למצוא חניה ברחוב, הייתי מחנה את הרכב שלי במגרש הקרוב ביותר למשרד.
* עוצרת בבית הקפה לקפה ומאפה.
* קורעת את עצמי בעבודה עד הפסקת הצהריים.
* יוצאת לארוחת צהריים עם עמיתים בעבודה לקשקש קצת ולהטעין את המצברים.
* חוזרת לעבודה – די עייפה מהארוחה הגדולה, אבל יעילה בכל זאת.
* נשנוש של אחה''צ שכלל חטיף בקיוסק ולפעמים גם ספל קפה בקפה הפינתי.
* עוד קצת עבודה לפני היציאה הביתה.
* מוציאה את הילדים מהצהרון ועוצרים לגלידה להתרעננות.
* בשעות הערב המוקדמות מבלה עם הרבה ילדים ממסביבי, בבית או בפארק. אם היו הרבה ילדים בבית, היינו מסיימים את הערב בהזמנת פיצה גדולה, שולחים אותם הביתה, מקלחת לילדים שלי, פיג'מה ולמיטה – כולנו!

וואו! אני מתפעלת מהתיאור איך זה היה נראה פעם. ימים עמוסים למדי. מה הפלא שישנתי מצויין. אני מלאת התפעלות מכל הפעילות, אבל לא כל כך מתרשמת מסכומי הכסף שנזלו ונעלמו לי בין האצבעות.

בואו נעשה חישוב מהיר:

מגרש חניה – 50
קפה ומאפה – 12
ארוחת צהריים (היו לנו תלושי הנחה) - 15
נשנוש אחה''צ - 8
קפה אחה''צ – 10
גלידה – 18
פיצה - 69

סה''כ – 182 ש''ח – לא יאומן!!

בואו נגד שאפשר להוריד מזה 3 פריטים שלא קניתי כל יום – קפה אחה''צ, גלידה ופיצה – ועדיין יישאר סכום של 85 ש''ח. 85 ש''ח ביום על דברים שלא ממש הייתי זקוקה להם!

אני עובדת בערך 264 ימים בשנה – הסכום המצטבר הוא 22,440 ש''ח בשנה!

כיום אני יכולה לחשוב על דברים טובים יותר שאפשר לעשות עם סכום כזה. דברים כמו החזרי חובות או השקעות ליצירת מקור הכנסה פסיבי.

שיניתי את דרכי וכמעט הפסקתי לגמרי עם הבזבוזים חסרי האחריות, ועדיין אני מסוגלת לקנות כי מתחשק לי. ההבדל היחיד הוא שהיום יש לי הכסף לעשות זאת!

בדקו את השיגרה היומית שלכם ועקבו אחר הכסף שאתם מוציאים בלי לחשוב פעמיים. שאלו את עצמכם אם אין דברים חשובים יותר שעליהם כדאי להוציא את הכסף הזה.

מינדי