אחרי השריפה בכרמל

לפני שבועות אחדים פרצה שריפה נוראית בכרמל. מליוני עצים נשרפו על פני שטחים נרחבים. ויחד עם העצים נספו גם אנשים יקרים שאיבדו את בתיהם או את חייהם כהרף עין.

ובאיחור של שבוע – הגיעה סערה שהביאה יחד עם הרוחות הרבה אבק בשלב הראשון ואחר כך גם הרבה גשם ששטף את האבק ואת האפר, והרווה את האדמה הצמאה והיבשה.

ועכשיו, אחרי השריפה ואחרי הסערה, חזרנו לשגרה.

סירטון קצר על גיבורי בית אורן:

אך במקום השריפה חיים אנשים. והם צריכים לשקם את חייהם, ולא קל להם לחזור לשגרה.

בבית אורן, ראה זה פלא, למרות השריפה שהשתוללה שם, ניצלו רוב בתי הקיבוץ בזכות גבורתם של הכבאים וקומץ מאנשי המקום שלא נכנעו ללהבות ולא הסכימו להתפנות. ואנשים יקרים אלה גם הם רוצים לחזור לשגרה, לעבוד ולהתפרנס בכבוד.

יוחאי ויעל מנהלים ספא מקסים בבית אורן. יוחאי נשאר במקום בזמן השריפה הנוראית ויחד עם חברים נוספים הצילו בתים ורכוש, וגם הספא ניצל. ועכשיו צריך לחזור לשיגרה ולהביא אורחים למקום. לכן אנחנו רוצות להפיץ את הבשורה שהקיבוץ נשאר יפה וירוק, למרות שבדרך לשם היער נשרף. והספא היפה הנעים והמרגיע מחכה לאורחים. וכל מי שרוצה להרגע וליהנות מוזמן לנפוש ולבקר במקום היפה שניצל מהלהבות.

הנה עוד סרטון שצילמו וערכו עדי ויובל היקרים, שיצאו לבית אורן אחרי השריפה.

אתם מוזמנים ליצור קשר עם עדי ויובל בטלפון של ספא בית אורן: 04-8307366

תהנו, תבלו, תעבירו הלאה, ותעזרו לחברים יקרים בבית אורן לחזור לשגרה.

כולם מדברים על מזג האויר, אבל אף אחד לא עושה משהו בנידון

"כולם מדברים על מזג האויר, אבל אף אחד לא עושה משהו בנידון " זו אימרה אנגלית ידועה.

הקיץ בארץ נמשך השנה הרבה מאוד זמן. התפללנו לגשם ולחורף, והוא איחר להגיע. ותקופת היובש הארוכה ייבשה את העצים והיערות, והאש שהתלקחה באיזור הכרמל בערה באין מפריע, כי היער היה כל כך יבש. והמשכנו לבקש ולהתפלל לגשם.

והנה לקראת סוף השבוע, החורף הגיע. התחילו רוחות חזקות, שהביאו איתם הרבה אבק ולכלוך. והרוחות העזות גם הפילו עצים וגרמו לנזקים נוספים. אבל הגיעו גם עננים כבדים, ענני גשם. ומידי פעם יורד גשם, הגשם שכל כך פיללנו לו. ומבטיחים לנו שהגשם עוד יתגבר במהלך היום. ואני עדיין מחכה לו ומתפללת שיגיע.

ואני חושבת על המצב הלא מאוזן שאנחנו חיים בו: תקופת יובש שמתארכת וגורמת לנזקים, ולאחריה תקופה של סופות, רוחות עזות מלוות בגשם, שגם כן גורמות לנזקים. גם כאן אין שקט, אין איזון.

ואני כל כך רוצה שיהיה מאוזן.

אבל עולם כמנהגו נוהג, והאקלים לא מושפע מהרצונות שלי ומהבקשות שלי.

אבל יש נושאים שבהם כן אפשר להשפיע, וההתנהלות שלנו יכולה לגרום לאיזון או לחוסר איזון. ואחד הנושאים שאפשר לשלוט בו הוא כסף. משפחות רבות וגם מדינות בעולם, מתנהלות בחוסר איזון. תרבות הצריכה גורמת להוצאות מיותרות, התקציב איננו מאוזן, ההתחייבויות גבוהות יותר מההכנסות, וחוסר האיזון הזה גורם לסערות כלכליות אם במשפחה ואם בעולם. כאשר משפחה נקלעת לבעיות כלכליות, הדבר יכול אפילו לרסק את המשפחה ולגרום לפירוד, שגורר אחריו פעמים רבות בעיות כלכליות נוספות. וכאשר מדינה נקלעת למשבר כלכלי, היא גורמת לא רק למשבר אצל משפחות באותה מדינה, היא יכולה להשפיע על כלכלות במדינות רבות בעולם. והדוגמה של המשבר האחרון בארה"ב, הוכיחה לנו עד כמה העולם קטן ורגיש.

על מזג האויר אין כמעט באפשרותנו להשפיע. אבל על המצב הכלכלי בהחלט אפשר להשפיע. אם כל משפחה תדע לאזן את התקציב שלה, וכל מדינה תדע לאזן את התקציב שלה, יהיו לנו פחות משברים במשפחות ובעולם, לפחות על רקע כלכלי. כלכלות יציבות ומאוזנות לדעתי גם יפחיתו את המלחמות העולם. אולי אין באפשרותנו להשפיע על הכלכלה העולמית, אבל בהחלט כל משפחה יכולה לקחת אחריות על הכלכלה הפרטית שלה ולאזן את התקציב המשפחתי.

ואפשר להתחיל כבר היום.

יש לכם רעיונות כיצד לאזן את התקציב המשפחתי?

נשמח לראות תגובות.

נעמי

לפני ימים אחדים התייחסתי אל חג החנוכה ברשומה הקודמת שכתבתי. כתבתי שחג החנוכה הוא חג עליז ושמח.

לא ידעתי עד כמה אני טועה. לא ידעתי עד כמה חג האורים הופך את עורו. והאור הקטן של הנר שמגרש את החושך, יהפוך לאור גדול שהביא לנו הרבה חושך ושכול.

השרפה הנוראית כילתה יער נהדר שטיפחו אותו במהלך עשרות שנים. ושרפה בתים שאנשים עמלו לבנות ולטפח משך שנים רבות. והכי גרוע, היא קיפדה חיים של אנשים רבים. והשמחה והעליזות של החג הפכה תוך יום אחד לאבל ולתחושת אובדן קשה.

הדיווחים ברדיו והמראות בטלביזיה מזעזעים ומקשים על החזרה לשיגרה.

ובבית אורן קומץ תושבים נשאר להילחם על הבתים, לנסות להציל עוד בית מהלהבות האיומות. ועד כמה נחרדתי לשמוע שלא די לשמור מפני הלהבות, צריך לשמור גם מפני הבוזזים. האם אין גבולות לחרפת המין האנושי?
ובכל זאת, בכל השחור והרע צריך גם לראות את הטוב. אי אפשר להתעלם מהתחושה שאנשים רבים וטובים הציעו עזרה, הושיטו יד ככל שיכלו. משפחות שפונו בחוסר כל, הוזמנו לבתי אזרחים ששפר עליהם מזלם והם חיים במקום מבטחים.

ובניגוד לפעמים קודמות שבהם רק תושבי המדינה מתאחדים ומושיטים יד אחד לשני, הפעם קיבלנו עזרה גם מרחבי העולם. מדינות רבות שלחו ציוד, מטוסים, כבאים וכל מה שנזקקנו לו.

אז אם חשבנו תמיד שאנחנו מנודים בעולם וכולם נגדנו, הנה קרה אסון והוכיח לנו שיש חמלה בעולם, וגם מדינות שמתנגדות למדיניות וההתנהלות הפוליטית באיזור, מוכנות להושיט עזרה, בלי קשר לדעות פוליטיות. הקשר היחיד הוא: אדם אל אדם.

אני מקווה מאוד שהשריפה תכבה לעד, ויחד עם זאת אני מקווה שנדע לשמור על היחסים הטובים עם כל אלה שהושיטו לנו יד בשעת צרה, גם בעתיד.

נעמי

חג אורים שמח !

חג שמח לכולנו.

חג שבו הילדים יוצאים לחופשה אבל המבוגרים עובדים כרגיל. ובכל זאת כל ערב יושבים ביחד, משפחה וחברים ומדליקים נרות. נרות צבעוניים מאירים ועליזים. כן, נראה לי שזה חג שמח, עם אוירה נעימה ועליזה. הסביבונים מסתובבים והנרות דולקים ואוכלים סופגניות ולביבות ועוד מאכלים מטוגנים כיד המסורת.

ולפי עניות דעתי בחג הזה יש הכי הרבה שירים. ורוב השירים הם על אור ועל סביבונים ומתחשק לרקוד ולשיר ולנגן.

ומעבר לאוירת החג והאור והאוכל השמן, יש גם הרבה הוצאות.

וההוצאות קשורות למאכלי החג ולסביבונים: פעם היה מקובל להכין בבית סופגניות, והייתה ממש תחרות מי תכין את הסופגניות הטעימות ביותר השנה. לשים בצק שמרים ריחני ונותנים לו לתפוח, ומטגנים בשמן חם ועמוק, וממלאים בריבה טובה, עדיף ריבה שהכינו בבית. וכל הבית מתמלא בריח ניחוח, ומחכים בכליון עיניים לסופגניות החמות שיוצאות מהסיר. והייתה הרבה עשייה והכנות שלוקחות זמן וגם הנאה גדולה והוצאה קטנה יחסית. אך, היו זמנים.

ומה קורה היום? היום מוכרים סופגניות בכל קרן זוית. אין צורך לטרוח בבית. וזה חוסך הרבה זמן הכנה וזה חשוב כי רוב האימהות עובדות ואין להן זמן וכוח להכין את הסופגניות בבית. והסופגניות בשלל טעמים, וכל שנה ממציאים סופגניות יותר מיוחדות ויותר מפתיעות עם מילוי שפעם אפילו לא חלמנו עליו. וזה נחמד ונוח אבל גם יקר, ומשמין ולא בריא. אמנם יש סופגניות במחירים סבירים, אבל כאשר רוצים משהו יותר איכותי ויותר מיוחד המחירים עולים עוד ועוד. וכאשר מתאספים ביחד הורים וילדים ונכדים, כבר ההוצאה מתחילה להכביד. במיוחד עם רוצים גם לתת כיבוד נוסף ולחלק גם דמי חנוכה כמיטב המסורת.

והסביבונים הפשוטים גם הם משתכללים ומתייקרים משנה לשנה.

אז מה עושים כדי לעבור את החג בשלום? איך דואגים גם לבריאות שלנו וגם לתקציב שלנו?

אני החלטתי שבחג הזה אני מסתפקת בסופגניה אחת בלבד! כי אי אפשר בכלל בלי סופגניה, אבל מי אמר שצריך כל יום, ואולי אפילו כמה ביום? וגם החלטתי שאני מסתפקת בסופגניה קטנה. כי יש סופגניות גדולות ויש קטנות. ואני מסתפקת באחת קטנה. כך אחסוך קלוריות ואשמור על הבריאות שלי. ובערב שבו הזמנתי אלי את כל המשפחה החלטתי להסתפק בלביבות. ואת הלביבות אכין בעצמי, לא אקנה אותן מוכנות. אמנם גם הן מטוגנות, אך בכל זאת הן משמינות פחות ועוזרות לי גם לשמור על התקציב. וכאשר נשב כולנו סביב החנוכיה ונשחק בסביבונים נשיר גם את השיר משכבר הימים שכתב לא אחר מאשר חיים נחמן ביאליק: "לכבוד החנוכה"

"....אמי נתנה לביבה לי

לביבה חמה, מתוקה

יודעים אתם לכבוד מי?

לכבוד החנכה.....

ואם כבר מדברים על חנוכה ועל הוצאות שלא הכרנו פעם, אי אפשר בלי להזכיר את הפסטיבלים לילדים. בחופשת החג מוכרים לנו אין סוף הופעות והצגות עבור הילדים. אין לי בעיה עם הופעות והצגות לילדים. אני חושבת שחשוב להרגיל את הילדים מגיל צעיר ללכת להצגות. אבל למה דווקא בחנוכה, ובמחירים מופקעים? למה לא במשך כל השנה, ובמחירים סבירים?

שיהיה לכולנו חג אורים שמח, ושנעבור אותו בשלום בלי חור בתקציב.

נעמי

"ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה" וילדים זה גם הוצאות

"ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה" וילדים זה גם הוצאות. יש הוצאות שוטפות על חוגים, בגדים, הצגות ועוד...

אבל יש גם הוצאה שנתית על יום הולדת.

כשהייתי ילדה קטנה, חיינו בשנות הצנע. שמחתי כאשר אמא שלי הצליחה להשיג קצת סוכר והצליחה לאפות עבורי עוגה ליום הולדתי. וכשחגגתי בת מצווה, החברים הוזמנו אלי הביתה וחגגנו בבית בסלון. רקדנו רקודים סלוניים, ואכלנו ממתקים והיינו מרוצים עד הגג. ומה קבלתי מתנה מההורים? שעון יד איכותי, שאמור היה להחזיק מעמד לכל החיים. עד אז לא היה לי בכלל שעון יד. וכמה שמחתי, וכמה הייתי גאה על החגיגה ועל המתנה!

ומה קורה בימינו? ההורים כבר לא מזמינים את החברים של הילדים הביתה. היום צריך למצוא מקום בחוץ, וכמובן ההורים מחפשים גם מפעיל. וכמה זה עולה להורים? הרבה כסף! כי בנוסף למקום ששוכרים ולמפעיל שלוקחים, צריך גם לתת כיבוד. וכמובן צריך הפתעות לחברים שמגיעים. וכל המרבה – הרי זה משובח. ובקלות מגיעים להוצאה של אלפי שקלים. וכמובן ההורים גם קונים מתנה יקרה שעולה הרבה פעמים מאות שקלים. ובדרך כלל יש יותר מילד אחד במשפחה, כך שההוצאה הזאת חוזרת על עצמה כמה פעמים בשנה. כאשר ההוצאה הזאת נכנסת כסעיף לתקציב, והחשבון נשאר מאוזן, הכל בסדר. אבל בדרך כלל מה שקורה הוא, שההוצאה הזאת לא מתוקצבת. וכל יום הולדת כזה מגדיל את המינוס המשפחתי. וגם אם ההורים רוצים לחסוך בהוצאה, הם לא עומדים בלחץ של הילדים הקטנים, שרוצים יום הולדת כמו שיש לכל החברים שלהם. והלחץ החברתי מכניע את ההורים והמעגל של החגיגה היקרה ממשיך הלאה.

ובכן, יש לי הצעה לחגוג קצת אחרת. אפשר לקחת סרט וידאו טוב לילדים, סרט שימצא חן גם בעיני ההורים. ואפשר להפוך את הסלון לבית קולנוע ליום אחד לכבוד יום ההולדת. מזיזים את הרהיטים, מפזרים שטיחים ברחבי החדר, מקשטים בבלונים ומושיבים את הילדים על השטיחים. מחלקים להם פופקורן ושתיה ומקרינים להם סרט. כמובן לא מוותרים על הברכות ועל עוגת יום ההולדת. וחגיגה כזאת יכולה להיות מקסימה, שונה באופיה וגם הרבה יותר חסכונית. היא כנראה תעלה רק עשירית מיום הולדת יקר מחוץ לבית.

ואת ההפרש אפשר לחסוך בתוכנית חיסכון עבור הילד.

אז שיהיה במזל טוב, הרבה שמחה בריאות ועושר, וגם קצת חיסכון.

"ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה" אמרנו כבר?

האם אנו מתמקדות רק באנשים שיש להם כסף?

לאחרונה, קבלנו תגובה מאחת הקוראות שלנו שהתלוננה על כך שהטיפים שלנו מיועדים לקהל שיש לו כסף, ולא אל קהל שנאבק עם התקציב.

ואאוו! תגובה זאת נגעה לליבנו וריגשה אותנו מאוד, ואנו מודות לה על שהקדישה מזמנה ושיתפה אותנו בתחושות שלה.

קודם כל כל זה ריגש אותנו כל כך כי אנחנו מבינות אותה היטב!! כי שתינו היינו באותו המצב, נאבקות כל חודש מחדש לעמוד בכל החובות וההתחייבויות החודשיות, עם תחושה קשה שהכסף שאנו מרוויחות אף פעם לא מספיק לכיסוי ההוצאות הבסיסיות, ומודות לאל שאפשר להשתמש במסגרת האשראי כדי להציל את המצב. ואיך שהוא החובות גדלים בקביעות ובהתמדה, למרות שאנו מוציאות רק את ההוצאות הבסיסיות וההכרחיות ביותר.

ובנוסף, התגובה שלה הבהירה לנו שהמטרה שלנו בכתיבת הטיפים והפצתם, היא לא רק ניהול נכון של התקציב, אלא בראש ובראשונה הטיפים שלנו מיועדים לאנשים שמבינים שהם צריכים לעשות שינוי בגישה שלהם כלפי כסף. יש צורך לבנות מערכת יחסים חדשה עם הכסף.

הטיפים שלנו נועדו להדריך אתכם לעבור תהליך של שינוי ולתת לכם כלים שבעזרתם תוכלו לנהל את כספכם, במקום שהכסף ינהל אתכם. אנחנו יודעות שזה בלתי אפשרי במצב שבו אתם נמצאים כרגע, נאבקים כל הזמן עם התקציב, אך תאמינו לנו, אנחנו שתינו הוכחה חיה לכך שכאשר לוקחים שליטה על הכסף, יהיה לכם כסף לשלוט בו!

הטיפים שלנו מיועדים לכם ונכתבו עבורכם. והם פשוטים להבנה וליישום ברגע שהחלטתם אחת ולתמיד לעשות שינוי במערכות היחסים שלכם עם כסף:

1. יש לתכנן תקציב חודשי. פרושו של דבר שההכנסות כל חודש גדולות מההוצאות שלך, ולו רק בשקל אחד!
2. הפחיתו חובות! היו נחושים להקציב סעיף בתקציב שמיועד להפחתת חובות. גם חשבון עם יתרת חובה נחשב לחוב. הקציבו לסעיף זה סכום גדול ככל יכולתכם, ואל תפחיתו אותו עד שתסיימו את כל החובות שלכם.
3. מומלץ לבדוק היכן "החבאתם" כסף או נכסים, והשתמשו בהם להפחתת החובות.
4. הגדילו הכנסות בכל דרך אפשרית. למשל, אפשרי להפוך תחביב למקור הכנסה. איזה כיף זה להרויח כסף לא מעבודה קשה אלא מעיסוק שאוהבים!

זה לא תלוי במעשה קסמים להיות אדם אמיד. וזה לא תלוי במזל. להיות אמיד תלוי בדרך חיים מאוד ברורה ומאורגת, וזה דורש ממך החלטה נחושה והרבה משמעת עצמית.

הטיפים שלנו נועדו לעזור לך לאורך הדרך. הם פשוטים, הגיוניים ומוכחים, ומקדמים אותך בכל שלב של התהליך. הם יעבדו עבורך בהצלחה רק במידה ותחליטו לשנות את הגישה שלכם אל הכסף, במידה ותשנו את מערכות היחסים שלכם עם כסף, ותחליטו לקחת את השליטה בידיים שלכם. זה קשה, אנחנו יודעות, וזה גם לוקח זמן. גם את זה אנחנו יודעות. ולכן אנחנו כאן. ובזמן שאתם בדרך, עוברים את התהליך, איננו רוצות שתזניחו את עצמכם ואת הצרכים שלכם. בכל החלטה כלכלית שתקחו על עצמכם, תזכרו שההחלטות צריכות לתמוך בכם ואנחנו כאן גם כדי להזכיר לכם זאת.

אנחנו רוצות לעזור לכם להגיע קודם כל למקום בו תוכלו לקנות לעצמכם את הבגד שכל כך רציתם ולא יכולתם להרשות לעצמכם, ולהמשיך משם הלאה למקום שמצבכם הכלכלי יאפשר לכם גם להגשים את החלומות הגדולים שלכם, אותם זנחתם בגלל מצבכם הכלכלי הנוכחי.

אנחנו עשינו זאת, גם אתם יכולים!

מינדי ונעמי

כסף וילדים

ילדים הם חלק בלתי נפרד ממשפחה. חלק גדול מההוצאות הקבועות והמשתנות, הוא הוצאות על ילדים: כשיש תינוקות, מוציאים על טיטולים ומטפלות, כשהם גדלים, יש הוצאות על גנים ועל חוגים וכשהם גדלים עוד יש עוד חוגים ובילויים עם חברים ושעורי נהיגה, וזה אף פעם לא נגמר.

כשהם קטנים, אנחנו מחליטים כמה כסף יש באפשרותנו להקציב לצרכים שלהם. ככל שהם גדלים, יש יותר לחץ מצד הילדים לקבל עוד כסף עבור הצרכים שהם "חייבים". פעמים רבות קשה להורים לעמוד בלחץ, במיוחד כשהילד אומר: "אבל לכל החברים כבר יש, רק לי עוד אין". ואז פעמים רבות ההורים נכנעים, מוותרים על דברים שרצו לעצמם, העיקר שלילד לא יחסר דבר.

ולפעמים גם נותנים ממש כשאין תקציב, וזאת יכולה להיות אחת הסיבות להגדלת מסגרת האשראי ומינוסים אין סופיים. ובדרך כלל התיאבון של הילדים לא נעצר, אלא להיפך, הוא גדל ככל שנכנע ללחץ.

ובכן, מה עושים? משתפים את הילדים בתכנון התקציב. הילדים הם חלק בלתי נפרד מהמשפחה והם צריכים ללמוד כבר בגיל צעיר איך מנהלים את הכסף. הם צריכים להעריך את הכסף ולדעת להשתמש בו בתבונה. ילד שידע להתחשב בתקציב המשפחתי, ידע גם לנהל את התקציב האישי שלו גם כמתבגר וגם כבעל משפחה בעתיד.

אחד הכללים החשובים כשהילדים עדיין קטנים, היא להבהיר לילדים מראש,כשיוצאים איתם לקניות, בכמה כסף נרשה להם לקנות דבר מה שמתחשק להם. כך מגיל צעיר יבינו שהכסף לא מספיק לכל מה שאנחנו רוצים. בגיל מבוגר יותר אפשר לתת דמי כיס שבועיים, ולקבוע עם הילדים למה מיועדים דמי הכיס.

אם הכסף נגמר לפני הזמן, אין להוסיף עליו על חשבון דמי הכיס של השבוע הבא. כך נלמד את הילדים שיש מסגרת תקציב שצריך לעמוד בה. ואם נשארה יתרה, לא לתת פחות, אלא לעודד לחסוך את הכסף שנשאר, לשמור עליו למקרה של הוצאה גדולה יותר בשבוע הבא, או אפילו לחסוך לטווח ארוך יותר.

כאשר הילדים גדלים עוד יותר אפשר לעודד אותם גם להיות יצירתיים ולהרויח כסף בעצמם בעבודות שונות: בייבי סיטר אצל השכנים, ניקוי מכוניות, עבודות גינון קלות בשכונה וייתכן שיש היום גם הזדמנויות לעבודות בעזרת המחשב?

שמעתי על הורים שמשלמים לילדים עבור עזרה בבית. אני חושבת שעבור עזרה בבית לא צריך לשלם לילדים שלנו. גם הם לא משלמים לנו עבור כל השירותים שאנחנו נותנים להם. וכמו שיש להם זכויות כך גם יש להם חובות, וככל שהם גדלים הזכויות מתרבות וגם החובות מתרבים. ואין שום צורך לשלם להם עבור בצוע עזרה לגיטימית בבית.

ולסיום: אל תשכחו "ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה", המשיכו לגדל אותם וליהנות מהם יחד עםכל האתגרים שבדרך.

הנה קישור לאתר מעניין שבו אפשר לחשב מהו הסכום אותו עליך לחסוך מידי חודש על מנת לאפשר לילדך את הטוב ביותר בכל שלב בחייו: http://www.babyfinance.co.il/

נעמי

אל תקחו ממני את ההגה!

עברה שנה מאז שפתחתי משרד עצמאי מהבית, ומכרתי את מכוניתי.

אני לא מאמינה כמה מהר הזמן עובר. לפני שנה כשהחלטתי לעבוד מהבית במשרה מלאה, החלטתי גם למכור את מכוניתי. האמינו לי כשאני אומרת שההחלטה למכור את המכונית הייתה יותר קשה מההחלטה לעבוד מהבית.

גדלתי בפרברי העיר ניו יורק, וכמו למרבית חברי הייתה לי נגישות למכונית כבר מגיל 16. הייתי תמיד גאה בעצמי על היותי עצמאית לגמרי וספונטנית בניידות שלי. כך שאתם יכולים לדמיין את משקל ההחלטה שלי, כאשר ויתרתי על מכונית צמודה לטובת זוג נעלי הליכה נוחות וכרטיס אוטובוס.

במהלך העשור האחרון של חיי, בזכות התפתחות אישית ורכישת השכלה פיננסית ואימונית, הפכתי יותר ויותר ל"ירוקה" בתפיסה שלי. אני באמת מאמינה שאנחנו צריכים לקחת אחריות על הגנת הסביבה שלנו, כדי להוריש לצאצאים שלנו מקום טוב לחיות בו. ברור לי גם שעל ידי שמירה על הסביבה והקטנת הבזבוז, אני חוסכת כסף ומשפרת את איכות חיי.

כך שההחלטה שלי לוותר על ההגה באה גם מתוך אידאולוגיה ירוקה, של שמירה על הסביבה. ותנחשו מה? זה לא נורא כל כך כמו שחשבתי בתחילה. ולא לקח לי הרבה זמן עד שהתרגלתי למציאות החדשה שלי. החלק הקשה ביותר היה אירגון הסעות לילדים שלי לחוגים שלהם, הלוך וחזור, ולהרגיל אותם להשתמש בתחבורה ציבורית במקום ברכב הפרטי שלי. אני עדיין עצמאית לחלוטין וספונטנית בניידות שלי, למרות שלעיתים לוקח לי יותר זמן להגיע אל היעד שלי.

ותנחשו מה עוד קרה? חסכתי במהלך השנה הזאת הרבה כסף! כי אחזקת מכונית עולה הרבה כסף.

לא יאומן! מאז שויתרתי על הרכב, אני מוציאה על תחבורה כל חודש, פחות ממה שהייתי רגילה להוציא על דלק בלבד!

חסכתי בכל חודש בערך 830 ש"ח, ובמהלך השנה חסכתי 9,960 ש"ח.

אני מודה שזאת הייתה החלטה קשה עבורי, אבל אני יודעת היום שעבורי זאת הייתה ההחלטה הנכונה. אם עבורך לא בא בחשבון להישאר בלי מכונית, מה דעתך לשקול להסתפק במכונית אחת עבור המשפחה?

מינדי

תכנון פיננסי לטיול בחו"ל

יש לי בת שגרה בארץ רחוקה. אני מתגעגעת אליה ורוצה לבקר אותה.

לבקר אותה עולה הרבה כסף. אבל ביקור אצל הבת שלי חשוב מאוד עבורי והחלטתי לשים אותו בראש סדרי העדיפויות שלי.

אז התחלתי לבדוק עלויות. כרטיס הטיסה הלוך ושוב יעלה לי בערך 10,000 ש"ח.

גם צריך לקחת בחשבון שארצה לקנות מתנות לה ולמשפחה שלה. החלטתי להיות צנועה ולהסתפק במתנה צנועה, כי הרי עצם ההגעה שלי היא המתנה הכי גדולה, נכון? אז החלטתי לקנות מתנות צנועות ב- 500 ש"ח בלבד.

ואמנם כשאגיע אל בתי, לא אזדקק למלון, כי אשהה אצלה רוב הזמן. אך בכל זאת ארצה לטייל, יעלו לי נסיעות, כרטיסי כניסה למוזיאונים וגם אוכל בחוץ. כל זה יעלה לי בערך עוד 6,000 ש"ח.

וצריך גם לקנות מתנות לאלה שנשארו בארץ, ומזכרות מיוחדות. חישבתי עוד 1,500 ש"ח נוספים.

כמה כל זה יעלה לי? 18,000 ש"ח!!!

זה נשמע ממש המון. אבל החלטתי לא לוותר על הנסיעה.

החלטתי לבדוק על מה כן אני מוכנה לוותר. בדקתי את התקציב החודשי שלי, ובחנתי אותו מחדש: על מה אני מוכנה לותר כדי להשיג את הסכום הנדרש לנסיעה? ותוך כמה זמן אוכל לחסוך את הסכום הנ"ל?

בדקתי ומצאתי שאני יכולה לחסוך בתקציב ההוצאות המשתנות שלי.

אני יכולה לחסוך כל חודש 250 ש"ח בקניות בסופר.

ועוד אני יכולה לחסוך 250 ש"ח בסעיף הבגוד וההנעלה.

ואני מוכנה גם ללכת פחות לקולנוע ולהסתפק בסרטי וידאו בבית, כך אחסוך עוד 100 ש"ח בחודש. כבר חסכתי 600 ש"ח. אבל זה לא מספיק. החלטתי לחסוך גם בשיחות הטלפון הנייח והנייד, במאמץ אוכל לחסוך בסעיף הזה עוד 200 ש"ח.

היכן עוד אפשר לחסוך?

כן, אפשר לחסוך עוד גם בחשבון החשמל והמים. לדעתי אם נקפיד כולנו בבית על שימוש נכון, נחסוך לפחות עוד 100 ש"ח. שמתי לב שלאחרונה כמעט ואינני רואה טלביזיה. אז אני מוכנה גם לותר על המנוי לכבלים. זה יהיה חסכון נוסף של 200 ש"ח! כבר הגעתי לחסכון משמעותי של 1100 ש"ח בחודש.

וכן, אני יכולה גם לצמצם את ההוצאות על יציאה למסעדות, או ללכת פחות או לבקר במסעדות יותר עממיות. גם כאן אחסוך עוד 200 ש"ח לפחות. אז יש לי כבר חסכון חודשי של 1300 ש"ח לחודש! זה כבר נראה לי סכום לא מבוטל!

בעצם עם חסכון חודשי כזה אוכל לחסוך את הסכום תוך 14 חודש מהיום. וזה מתאים לי. במיוחד לאור העובדה שאת הכסף שאחסוך למטרה הזאת גם אשקיע בתבונה ואוכל למנף את הכסף, ואני מאמינה שאוכל להגיע לסכום של 18,000 כבר בתוך שנה מהיום, כי הכסף יעבוד עבורי.

נהדר, יש לי תוכנית ברת ביצוע לבקר את הבת שלי, בלי תשלומים, בלי חובות, במזומן בלבד, והכל תוך שנה מהיום.

להתראות בת שלי בעוד שנה!

נעמי

חובות, לא עלינו

אנחנו רוצות להעלות נושא כאוב במשפחות רבות: חובות

ייתכן ומצאתם את עצמכם כך יום אחד באמצע החיים, שקועים בחובות, ואתם לא בדיוק יודעים איך זה קרה ולמה. הרי בסך הכל אתם עובדים, מרויחים יפה, והייתם אמורים לחיות ברווחה.

אבל לא זה מה שקרה: למרות העבודה וההכנסה הטובה אתם מרגישים שאף פעם אין לכם מספיק כסף עבור מה שאתם רוצים. ולא רק זה, יחד עם כך אתם מבינים שאחוז ניכר מההכנסה שלכם עובר מיד לתשלום חובות ובעצם אין לכם מספיק כסף לגמור את החודש. אז מה עושים? הולכים לבנק ומבקשים להגדיל את מסגרת האשראי, ועל ההגדלה הזאת כבר משלמים ריבית מאוד גבוהה. וכאשר כבר לא מגדילים לכם את האשראי, אתם מבקשים הלואה, כדי להחזיר את המינוס או לפחות להקטין אותו כדי להישאר במסגרת המאושרת. אבל אז קורה לכם דבר מוזר – במקום שתרגישו הקלה, תוך זמן קצר אתם מרגישים שוב את הלחץ כי את ההלואה צריך להחזיר ואם לא שיניתם את הרגלי הצריכה שלכם, אז בעצם הכבדתם על התקציב החודשי שלכם. כי עכשיו בנוסף להוצאות השוטפות נוסף גם ההחזר החודשי על ההלואה. ולפעמים כבר אי אפשר לקבל יותר הלואה מהבנק, וצריך לבקש טובות ממשפחה או חברים. אולי אין צורך להחזיר להם את הכסף מיד, אך עדיין התחושה של החוב הגדל ממשיכה להעיק.

ולמה אנחנו מספרות לכם כל זאת? כי יש לנו חדשות טובות בשבילכם: במקום להמשיך במסלול הלא בריא שנקלעתם אליו, אפשר לעשות שינויים שיעזרו לכם לצאת מהמינוס ומהחובות. ולא רק לצאת מהחובות ולהשתחרר מהלחץ הכלכלי והמחנק שהוא גורם, אלא אפשר תוך תקופה יחסית קצרה להתחיל לחסוך, למנף את הכסף ולהגדיל הכנסות.

הכנו לכם סרטון קצר ובו צעדים פשוטים וברורים להתמודדות עם חובות.

הנה, המוני בית ישראל יושבים בימים אלה בסוכות.

למה צריך לשבת בסוכה? על פי מצוות התורה, חייבים לשבת בסוכה לזכר הימים שבהם נדדו בני ישראל במדבר במשך 40 שנה. בכל פעם שהקימו מחנה, ידעו שעדיין אינם יכולים לבנות מבני קבע, כי הם עדיין בדרך. לכן הקימו מבני ארעי, שאפשר בקלות לבנות ובקלות גם לנטוש. התגוררו בסוכות תקופות קצרות והמשיכו הלאה, למחנה הבא ולסוכה הבאה.

ומהי בעצם סוכה? מה היא מסמלת בעיני? סוכה היא מבנה פשוט, בית שמחובר לטבע. הוא עשוי מחומרים טבעיים שנמצאים בהישג יד של כל אחד. אין צורך בהכנות מרובות ובאמצעים יקרים. כל מה שצריך זה ארבע מוטות, וסכך מענפי דקלים לגג. הקירות יכולים להיות גם מבד או גם כן מענפים. אין צורך לחפור יסודות עמוקים, קירות בטון או לבנים. משהו ממש פשוט, שכל אחד יכול להקים בעצמו. וכמובן כל אחד יכול גם לקשט בקישוטים לפי ראות עיניו. אפשר לקנות קישוטים מוכנים ובעיני עדיף לקשט קישוטים עצמיים שנעשים בשיתוף של כל בני הבית. זאת הזדמנות נהדרת להכין דברים יחד עם הילדים. בחיי היום יום לא תמיד אנחנו מוצאים את הזמן לשבת איתם ולהכין עבודות משותפות. והנה יש לנו הזדמנות נהדרת לעשות זאת. מלבד ההנאה בהכנות המשותפות, אנחנו גם מרויחים בהיבט הכלכלי: הקישוטים שמכינים בבית עולים פחות מהקישוטים הקנויים, ובעיני הם גם יפים יותר. ואפשר לשמור עליהם לשנה הבאה, ולהוסיף קישוטים חדשים בכל פעם, וכך אפשר לראות בסוכה את הקישוטים הישנים והחדשים גם יחד.

ולמה אני אוהבת את סוכות? כי חג הסוכות מעורר אצלי זכרונות ילדות הקשורים לטבע ולפשטות.. בילדותי, חייתי בכפר. הרחתי את השדות שהקיפו אותי, הכנו בבית לבן וגבינות מהחלב שחלבנו משלוש הפרות שהיו לנו ברפת הפרטית שלנו. אני עוד יכולה להריח את ריח החלב הטרי שנחלב הישר בידיים אל תוך הדלי. ועצי ההדר בחצר שהקיפו את הבית, ועץ הזית הענק מול הכניסה שאבא תלה עליו נדנדה בשבילי ואמא תלתה עליו את החלב שהחמיצה כדי להכין ממנו גבינה. בזמנים מודרניים אלה, אני מוצאת את עצמי מתרחקת יותר ויותר מהטבע. במקום ללכת ברגל, גם למקומות קרובים נוסעים במכונית. במקום להריח את השדות, מריחים את עשן המכוניות והפיח. גרים במגדלים בקומות גבוהות, רחוק מהאדמה, רחוק מהקרקע. וכמובן החיים המודרניים הפכו להיות יקרים מאוד, ורבים מאיתנו מוצאים את עצמם במרוץ אחרי מותרות. והמירוץ הזה גורם להרבה אנשים להיכנס לחובות כי הפיתויים גדלים וההכנסות לא תמיד עומדות בקצב הצריכה.

ולכן סוכות מזכיר לי שאפשר להסתפק בפחות, שאפשר ליהנות גם מדברים פשוטים. ולא צריך לנסוע רחוק כדי להיות קרוב אל הטבע. אפשר פשוט לבנות סוכה בחצר או במרפסת, ולראות את הנוף מבעד לקירות, ולהסתכל למעלה ולראות את הכוכבים ואת הירח. ולהזמין חברים ומשפחה לשבת ביחד, ולהנות מהדברים הפשוטים והיפים והחשובים באמת.

אז אולי אפשר סוכות כל השנה? עם יד על הדופק בקשר להוצאות ותקציב מאוזן, שעוזר לאיזון הנפשי, הגופני והרגשי שלי. ואולי גם שלכם?

אשמח לשמוע מכם, מה זה סוכות עבורכם?

המשך חג שמח

נעמי

מילגה יקרת ערך

היו זמנים, לפני ימים רבים...בהם חוק חינוך חובה חל רק עד גיל 14! והלימודים בתיכון היו יקרים ולא כל תלמיד שהיה מעוניין להמשיך ללמוד, יכול היה להרשות לעצמו. כדי לאפשר בכל זאת הרשמה של ילדים מוכשרים לתיכון, הממסד איפשר לילדי כיתה ח' לגשת למבחן. מי שקיבל ציון גבוהה במבחן, יכול היה לקבל מילגה מלאה או חלקית ולהמשיך את לימודיו בתיכון.

עברו מאז הרבה שנים, ודברים רבים השתנו מאז. חוק חינוך חובה התרחב, וילדים רבים ממשיכים ללמוד בתיכון, כאילו בחינם. אבל החינם הזה יקר כי יש הרבה הוצאות נלוות: ספרים, מחברות, תרבות, טיולים ועוד ועוד....

התלמידים לומדים נושאים רבים ומגוונים, חלקם מעניינים וחשובים, חלקם פחות. יש עליהם דיונים וחילוקי דעות, אך לא כאן המקום לדון בהם.

בכל אופן, לדעתי חסר בלימודים נושא חשוב והוא כלכלת המשפחה. התלמידים יוצאים עם תעודת בגרות, ממשיכים ללמוד במכללות ובאוניברסיטאות, ובשום מקום לא מלמדים אותם פשוט איך להסתדר עם כסף! יש תלמידים שיכולים ללמוד את הנושא מהוריהם, אך לצערי גם הורים רבים מתקשים לנהל תקציב מאוזן ואינם יכולים לשמש דוגמא לילדים, כיצד לחיות בתחושת רווחה ושפע.

אני חוויתי זאת בעצמי. שנים רבות מידי הרווחתי הרבה, אך בזבזתי עוד יותר. ולא חשוב כמה הרווחתי, תמיד הייתה תחושה של מחסור, כי הכסף אף פעם לא הספיק לכל ההוצאות הגדולות. ואפשר להמשיך בהתנהלות הזאת כל החיים. אבל אפשר גם אחרת! בשלב יחסית מאוחר בחיים שלי הבנתי שחסר לי ידע בניהול התקציב המשפחתי. והחלטתי שהגיע הזמן ללמוד. אין לתאר את השינוי שחל בחיים שלי מאז שלמדתי ויישמתי את כל מה שלמדתי. עשיתי מהפך יסודי בכל ההתנהלות הכלכלית של התקציב המשפחתי. היחס שלי לכסף השתנה לגמרי. כבר תוך תקופה קצרה הפכתי את היוצרות ובמקום לשלם לבנק ריביות על מינוסים ומסגרות אשראי, הבנק משלם לי היום על השקעות, התקציב שלי מאוזן ואני מצליחה לחסוך כדי להגשים חלומות שכבר כמעט ויתרתי עליהם. ועוד יותר מכך, מאז שהצלחתי לשנות את כל ההתנהלות שלי והיחס שלי לכסף, אני חווה שקט נפשי שלא יסולא בפז. אני ישנה טוב בלילה, אני רגועה, אני נלהבת ואני מרגישה צעירה ואנרגטית.

השינוי בחיים שלי כל כך גדול, שהרגשתי חובה להמשיך ולהעביר את הידע הזה הלאה, כדי שאנשים נוספים יוכלו לעשות את המהפך המדהים הזה בחיים שלהם. ומשום שאני יודעת עד כמה קשה להחליט "לבזבז" עוד כסף על לימודים, וגם מתוך אמונה שצריך לתרום לקהילה, החלטנו מינדי ואני, לתת מילגה מלאה לאחד הנרשמים לסדנה שלנו "כלכלה בריאה". ללחוץ כאן לפרטים נוספים. אני מזמינה את כל מי שחווה לחץ על רקע כלכלי, להרשם לסדנה שלנו ואני בטוחה שתוך זמן קצר אפשר יהיה לחוש בהבדל, בין החיים שלפני הסדנה והחיים שאחרי הסדנה.

אני עשיתי זאת – גם אתם יכולים.

מתנות (2) לראש השנה

אנחנו יודעות שאתם מאוד עסוקים לקראת החג אז חיפשנו במיוחד עבורכם עוגה מיוחדת לחג. עוגה שיש בה מסממני החג, עוגה עם תפוחים בדבש. היא מהירה וקלה מאוד להכנה. היא עשויה מרכיבים טבעיים, אין בה חומרים משמרים או צבעי מאכל, וכמובן היא זולה בהרבה מעוגה קנויה.

וכן, הזמן! אנחנו זוכרות שאין לכם הרבה זמן. אז מכיון שהעוגה קלה להכנה, עשינו בבית נסיונות: נתנו את המתכון למישהו שלא מבין באפית עוגות, והוא בצע את המשימה בהצלחה. ונתנו את המתכון גם לשני ילדים בני 11 ו 13 וגם הם הצליחו להכין אותה בקלות. בשתי הפעמים העוגה יצאה מצוינת.

הנה המתכון לפניכם, שיהיה בהצלחה וכמובן שנה טובה ומתוקה!

עוגת דבש ותפוחים הפוכה

מקור המתכון: עידית חייט - עוגת השבוע "לאשה"

לשכבת התפוחים:
2 תפוחים מזן גרנד אלכסנדר, קלופים, חצויים ופרוסים דק
1 כף קמח
2 כפיות קליפת לימון
1 כפית קינמון טחון
1/2 כוס דבש (כדי להוזיל את מחיר העוגה, אפשר להשתמש בסילן, שהוא זול בהרבה ממחיר הדבש)
לבצק:
1 כוס קמח
1 כפית אבקת אפיה
1 כפית סודה לשתיה
1/4 כפית מלח
1/2 כוס דבש
1 ביצה גדולה
3 כפות חמאה או מרגרינה מומסת
3 כפות מיץ תפוזים (השתמשתי במיץ רימונים שגם הוא מסממני החג, והוא גם הוסיף צבע לעוגה)

אופן הכנה:
1. התפוחים: משמנים את התבנית ומסדרים את פרוסות התפוחים במעגלים. זורים על התפוחים את הקמח דרך מסננת , בשכבה אחידה ומפזרים מלמעלה את הקינמון וקליפת הלימון. יוצקים מלמעלה את הדבש. (הערה: הדבש שבתחתית התבנית גלש מהתבנית בזמן האפיה אל תחתית התנור. אני ממליצה לשים בתחתית התנור תבנית נוספת עם מים בתוכה, כדי שהדבש אם יגלוש, לא ישרף.

2. מחממים את התנור לחום בינוני (180 מעלות)

3. הבצק: שמים את הקמח, אבקת האפיה, הסודה והמלח בקערה ומערבבים היטב. שמים את הדבש, הביצה, החמאה (או המרגרינה) ומיץ התפוזים בקערת המערבל ומערבלים במהירות בינונית 2-3 דקות עד שמתקבלת עיסה אחידה. מנמיכים את מהירות המערבל ומוסיפים בהדרגה את תערובת הקמח. (אני ערבבתי ביד, ויצא מצוין. למה ללכלך את המיקסר?).

4. יוצקים את העיסה על התפוחים שבתבנית ואופים כ 30 דקות עד הזהבה. מצננים כ 5 דקות בתבנית, מעבירים בעדינות סכין בין העוגה לדפנות התבנית והופכים בזהירות על צלחת הגשה. אני הנחתי את צלחת ההגשה על התבנית, ורק אז הפכתי את התבנית ישר לתוך הצלחת). מגישים חם או בטמפרטורת החדר.

הערות:
פרווה (אם משתמשים במרגרינה או בשמן במקום בחמאה)
מתאים לראש השנה
תבנית 20-22 **אני השתמשתי בתבנית פאי בעלת דפנות גבוהות 24**
זמן הכנה:שעה וארבעים דקות כולל אפיה
דרגת קושי:קל
איך שומרים:כשבוע במקרר. אפשר לחמם בתנור בחום בינוני נמוך (150 מעלות)


ואי אפשר בלי טיפ קטן לכלכלה בריאה: אם אתם עורכים את סעודת החג אצלכם, יש לכם הרבה מה לעשות. בין היתר גם קניות שמכבידות על התקציב. אז קודם כל מומלץ שתכינו רשימת קניות לפני שאתם יוצאים להסתער על הסופר, ואנחנו בטוחות שהרשימה תחסוך לכם כסף.

ובנוסף, יש הרבה רעיונות לעיצוב מקורי של שולחן החג. אז ביקשנו ממעצבת מדהימה להכין לכם עוד מתנה ממש מיוחדת. לקבלת המתנה.

חג שמח!

מינדי ונעמי

איך להתגבר על הוצאות הקיץ וחזרה ללימודים?

הראשון בספטמבר, היום בו מאות אלפי תלמידים חוזרים ללימודים בביה"ס.

ילדים קטנים שהולכים לגן, מתרגשים ונפרדים בבכי מההורים. וילדים אחרים, נרגשים לא פחות, עולים לכתה א'. מי מתרגש יותר, הילדים או ההורים?

ככל שהילדים גדולים יותר, מתרגשים פחות ונדמה לי גם שמחים פחות. אולי מי שהכי שמח לחזרה ללימודים, הם ההורים. אחרי חודשיים של חופשה מתישה, איזה כיף שאפשר לחזור לעבודה בלב שקט, אין צורך לידאוג לבייבי סיטר, לקייטנה, לחופשה, לבילויים, וכו. החופשה הארוכה מקשה על הורים עובדים גם בהיבט הכלכלי.

במהלך חופשת הקיץ תקציב נכבד יצא על הוצאות מיוחדות עבור הנאות הילדים. וההוצאות גדלות משנה לשנה, או יותר נכון, מחופשה לחופשה. הקייטנות יקרות, והחופשות המשפחתיות יקרות, והבילויים בקניונים הממוזגים עולים הרבה כסף. אך ההוצאות לא נגמרות – הן רק מתחילות.

ההכנות לקראת שנת הלימודים גם הן גבוהות ביותר.יש צורך לקנות ילקוטים, קלמרים, ספרים , מחברות, וכמובן גם כל התשלומים האחרים לבית הספר.

ואכן, מי שלא נערך לכל ההוצאות הללו בזמן, יכול למצוא את עצמו בפשיטת רגל בתקופה הזאת. ואיך נערכים?

אני ממליצה ליבדוק מה היה סכום ההוצאות המיוחדות של חופשת הקיץ וההכנות לקראת שנת הלימודים. את הסכום שהתקבל לחלק לעשרה תשלומים. ועכשיו כל שנותר לעשות הוא לחסוך כל חודש את הסכום שהתקבל בחשבון מיוחד. בשנה הבאה, כשיגיע הקיץ והילדים יצאו שוב לחופשה, לא יהיו הפתעות. כבר כל הכסף עבור ההוצאות המיוחדות נחסך!

שנת לימודים פוריה ומהנה לכל התלמידים ושנה טובה ומחושבת לכל ההורים.

נעמי

הרשמה מוקדמת לסדנה "מבעל חוב לבעל הון"

אנחנו רוצות לתת את המתכון כיצד להפוך "מבעל חוב לבעל הון".

יש משפחות רבות שמצבם הכלכלי טעון שיפור:

חשבון הבנק במינוס, הריבית הרבעונית מגדילה את המינוס, ההכנסות לא מדביקות את ההוצאות, והחגים המתקרבים רק מגדילים את ההוצאות. וכל המצב גורם ללחץ נפשי, שאנחנו יודעות שמשפיע לרעה גם על הבריאות הפיזית והנפשית.
ברור שצריך לעשות שינוי, וכמה שיותר מהר. אנחנו יודעות שלא קל לעשות שינוי, ובטח לא לבד.

אז איך הופכים "מבעל חוב לבעל הון"?

אנחנו מזמינות את אותם בעלי חוב לסדנה כלכלה בריאה שבה הם ילמדו איך אפשר להתגבר על הבעיה אחת ולתמיד!

לנו זה לקח 10 שנים ללמוד על בשרנו את כל הטעויות עד שהגענו אל הפתרונות. עכשיו יש לנו פתרונות, כלים פשוטים ובדוקים שעובדים!

בסדנה כלכלה בריאה, אנחנו נלמד את אותם הכלים הפשוטים והבדוקים במשך 10 שבועות בדרך חוייתית ומהנה.

בסדנה כלכלה בריאה ניתן את כל הידע הכלכלי הדרוש לבניית החלומות שלך ולגרום לכסף שלך לעבוד בשבילך ולא להיפך.

ההרשמה המוקדמת פתוחה
נרשמים עד ה-10.09.10 יקבלו 30% הנחה

לפרטים נוספים על הסדנה

הידעת? הגוף שלנו בערך 70% מים

מומלץ לשתות הרבה מים – הגוף שלנו הוא בערך 70% מים כמו גם כדור הארץ העשוי גם הוא 70% מים. ובקיץ אנחנו מאבדים הרבה נוזלים בגלל הזעה. חשוב להחזיר לגוף את המים שהוא מאבד. שמירה על כמות הנוזל בגוף שומרת על איזון נכון בגוף. ידוע שבקיץ כשנמצאים הרבה בחוץ בחום, עלולים לקבל מכת חום. גם אם נמצאים בים או בברכה ואנחנו לא ממש מרגישים את החום. לכן יש להקפיד על שתיה מרובה גם במקומות כביכול קרירים.

מומלץ לשתות רק מים – כשחושבים על שתיה מרובה, יש כאלה ששותים הרבה קפה, או תה, או כל שתיה ממותקת אחרת. אומנם כל שתיה כזאת מבוססת על מים, אך החומרים הנוספים שנמצאים בהם מזיקים פעמים רבות לבריאותנו.

מומלץ להמנע משתיה מתוקה – חברות המשקאות עושות מאמצים רבים לפתות אותנו לשתות את המשקאות הטעימים שהם מוכרים. אין לי ספק שאמנם קיימים משקאות טעימים בשוק. אך האם זה חכם לשתות אותם? בדרך כלל יש בהם הרבה קלוריות שגורמות להשמנה, וסביר להניח שיש בהם גם צבעי מאכל, חומרים משמרים וחומרי טעם וריח ועוד... וכל אלה לא ממש תורמים לבריאות שלך. לכן עדיף להימנע מהם ככל האפשר ולהגביר את שתית המים בלי כל תוספות מלאכותיות.

כיצד נדע ששתית מספיק? אני ממליצה להכין עבור כל אחד מבני הבית בקבוק או קנקן מים של 1.5 – 2 ליטר כל בוקר. במהלך היום כל פעם למזוג ממנו לכוס או למזוג ממנו לבקבוק קטן כשיוצאים מהבית. בסוף היום אם שתית את כל הבקבוק הגדול, סביר להניח ששתית מספיק. כמובן אם עשית פעילות נמרצת או שהית הרבה בשמש צריך להגדיל את הכמות.

גיוון המים – אם קשה לך לשתות מים כי התרגלת לשתיה ממותקת, אפשר להפחית בהדרגה את כמות הסוכר בשתיה. מיצים מוכנים אפשר לדלל במים, עד שמתרגלים לטעם המים הלא ממותקים. אפשר גם להוסיף לקנקן המים שמכינים בבוקר עלים מנענע, לואיזה, או פלח לימון בקיץ (אלה צמחים מרעננים). בחורף אפשר להוסיף ג'נג'ר, מרווה, או רוזמרין (אלה צמחים מחממים). הכל לפי טעמך ולפי בחירתך.

לבריאות ולרוויה! וכמובן לחסכון.

נעמי

איך לממן טיפול שיניים

חברה סיפרה לי לאחרונה על טיפול שיניים נוראי שהיא צריכה לעבור.

לא רק שזה לא נעים, בלשון המעטה, לשבת בכסא של רופא השיניים ולעקור שיניים לעבור טיפולי שורש ולקבל שתלים, גם העלויות הן אדירות! טיפולי שיניים הם דאגה גדולה והוצאה מכבידה מאד. עד כדי כך שחיפוש בגוגל על "מחירי טיפול שיניים" מעלה אתרי אינטרנט רבים העוסקים בנושא ומצאתי אפילו מחשבון לעלויות הטיפולים.

מבין האתרים שמצאתי, הבאים מעניינים מאד. מה דעתכם?

http://downloads.pennnet.com/web_dl/1281.pdf

http://www.dentalfearcentral.org/dental_plans.html

מה שבאמת מעניין הוא שרוב טיפולי השיניים ניתנים למניעה אם מלכתחילה תטפלו היטב בשיניים שלכם.

אני ממש בת מזל! אמי שלחה אותי ואת אחיותי לרופא השיניים כל 6 חודשים לבדיקה תקופתית ולניקוי וכולנו עברנו יישור שיניים. לדעתי אפשר לומר שאמי היתה מודעת מאד לחשיבות ההיגיינה של הפה. לא בטוח אם זו נבעה מדאגה כספית או מדאגה אסתטית, אבל ביקרנו אצל ד''ר פריד כל 6 חודשים כמו שעון שוויצרי.

אני הולכת בעקבות אמי, וילדי ואני מגיעים לבדיקה תקופתית כל 6 חודשים. הבדיקה חינם ומחיר הניקוי מזערי.

לאושרי, בתי ואני נזקקנו לטיפולי שיניים מעטים. בתי נזקקה ליישור שיניים, אבל לא היו לה אף פעם חורים בשיניים, ולי עם חורים מעטים מאד היה צורך רק בהחלפת כמה סתימות בעשור האחרון.

בני לא היה בר מזל כל כך. הוא בן 11 ורק כמה שיני חלב נשרו עדיין מפיו. היתר חזקות עדיין. רופא השיניים החליט (לאחר שראה את צילומי הרנטגן) לעקור 4 שיני חלב כדי לפנות מקום לשיניים הקבועות, שכבר הגיעו לגודלן המלא ומחפשות דרך לצאת. בני כמובן התלונן ולא שמח לעקירת שיני החלב, אבל היה אמיץ מאד ועשה את מה שהיה חייב לעשות.

אילו לא היינו מטפלים כעת, היו שיניו הקבועות מוצאות את דרכן החוצה איכשהו ותוך כדי כך היו מזיקות לעצבים ולחניכיים (רופא השיניים יכול להסביר טוב יותר את ההשלכות). אילו הייינו מגיעים למצב הזה, היה בני זקוק לניתוח ולהרדמה כללית. מחירי הטיפול היו מרקיעים שחקים. דרך אגב, הטיפול עם העקירות עלה לנו סה''כ 880 ש''ח.

לסיכום, מומלץ צחצח את השיניים לפני השינה, לנקות בחוט דנטלי כל ערב (זה דבר שאני עדיין צריכה לעבוד עליו) ולבקר אצל רופא השיניים לבדיקה ולניקוי תקופתי כל חצי שנה. כך תחסכו מעצמכם כאבי שיניים, טיפולים לא נעימים וגם הרבה כסף.

מינדי

ללכת לאופרות בחינם!

בבית ההורים אהבו לשמוע מוזיקה מכל הסוגים: חזנות, רוק, שירים עבריים וגם אופרות. בזמנו ההורים שלי עוד קנו "תקליטים שחורים", בהתחלה הם ניגנו רק שתיים שלוש דקות, אחר כך היו כבר תקליטים ארוכים יותר. ואני אהבתי להקשיב למנגינות ולזמרים לקולות ולצלילים וגם למילים.

ומאז ועד היום אני חובבת אופרות... רק מה, ללכת לאופרה זה סיפור יקר. אז רוב הזמן אני מסתפקת בהאזנה. היום כבר אין צורך להקשיב לאופרה מעל גבי תקליט שחור וחורק. הזמנים השתנו והיו לי בבית אופרות על טייפים, ואחר כך היו לי אופרות על דיסקים ועכשיו כבר יש לי אופרות ב- DVDשאפשר לא רק להקשיב להן אלא גם לראות את כל ההצגה, לערב את כל החושים.

ובכל זאת אין כמו הצגה חיה על במת האופרה!

ואז מידי פעם אני מתבשרת על "אופרה לעם", בפארק גדול במקום מרכזי בארץ, העירייה מארגנת ארוע להמונים ומזמינה את הקהל לצפות באופרה בחינם. ואז אני מתחילה להתלבט: האם ללכת לארוע? אמנם הכניסה חופשית, אבל.... מה אבל? הארוע מושך הרבה אנשים, כנראה יש עוד חובבי אופרות בארץ ואני לא היחידה. אז יהיה דוחק, יהיו פקקים, וכשכבר אגיע, אין מספיק כסאות, אז יושבים על הדשא או צריך לסחוב מחצלת מהבית. ומה עם אוכל? צריך לצאת כבר שעות לפני תחילת ההופעה, ואמנם בדרך כלל יש באיזור דוכני אוכל, אבל גם בהם יש דוחק והאוכל בדרך כלל מסוג מזון מהיר שאני לא אוהבת...

בסופו של דבר אני לא עומדת בפתוי ומחליטה לצאת לדרך. ואני נערכת לארוע כמו אל יציאה לפקניק. איזה כיף, יוצאים לפקניק! מכינים כריכים בריאים כמו שאני אוהבת, מכינים ירקות ופירות ושתיה לדרך. וכמובן לא שוכחים גם מחצלת. וכשמתכוננים כמו שצריך, הכל עובד כמו שעון: עדיין הפקקים בדרך סבירים (מתי אין פקקים), מצאתי חניה יחסית בקלות, במרחק קצר לארוע. ואפילו מצאתי עוד כסאות פנויים במקום טוב שממנו ראיתי את המופע. ואיך שאני נהניתי!

כשהגעתי הביתה חשבתי לעצמי שכמו שתכננתי את היציאה המוצלחת לארוע, כך צריך גם לתכנן את התקציב המשפחתי: להחליט מה אני רוצה, לדאוג לתכנון מוקדם ומדוקדק של כל מה שנחוץ (כמה כסף לשים בצד עבור המוצר שאני רוצה), ולקנות אותו לפני הדוחק הגדול, כי בשיא הלחץ בדרך כלל גם המחיר עולה...(מזגנים בקיץ, תנורים בחורף, וכו').

נשמח לשמוע מכם רעיונות שלכם איך אתם מתכננים קניה של מוצר שנחשב ל"פינוק", ומשיגים אותו בזמן הנכון ובמחיר הנכון.

נעמי

אפשר בלי מזגן?

הרהורים על קיץ ועל חופש
הנה הגיע הקיץ. הוא הגיע באופן רשמי ב- 21.06, שהוא היום הארוך ביותר בשנה. ובאופן רשמי הוא יסתיים ב- 21.09., שהוא יום השוויון, כלומר אורך היום והלילה זהים. אבל באופן לא רשמי, החום הגדול והמעיק מתחיל עוד הרבה קודם.

מי לא מכיר את החמסינים שמתחילים באביב, כבר בעונת המעבר? והחום ממשיך גם בעונת המעבר הבאה, כביכול בסתיו. בקיצור, אצלנו הקיץ ארוך מאוד, תקופות המעבר קצרות מאוד וכמעט לא קיימות, וגם החורף מתעתע בנו. הרבה פעמים לא יורד מספיק גשם (זוכרים את הכנרת?) ולא קר מידי. אני זוכרת הרבה ימי שמש חמימים גם במהלך החורף ופעמים רבות אני מפעילה את המזגן ברכב כדי לצנן מעט את האויר החם.

אז מה עושים?

מחפשים דרכים להקל על החום. אני זוכרת זמנים כשהייתי ילדה, היה לנו פטנט בבית: היינו שוטפים את הריצפה מבלי ליבש אותה, והיינו תולים כביסה רטובה בחדר ונותנים לה להתייבש באופן עצמאי או מול מאורר. זה עזר לקרר מעט את האויר ולהקל על תחושת החום. גם השתדלנו לפתוח חלונות ודלתות בכיווני אויר שונים כד להגביר את תנועת הרוח בבית. וכמובן, בכל הזדמנות אפשרית השתדלנו לנסוע לים או לבריכה. הטבילה במים תמיד עוזרת לתחושה הטובה.
ומה עושים היום?

היום אנחנו סוגרים היטב את הבית, חלונות ודלתות. ומדליקים את המזגן לשעות רבות. ויוצאים מהבית אל הרכב הממוזג ואל הקניון הממוזג ואל הבנק הממוזג... וכשהילדים בחופשה, יוצאים איתם לבילויים. והיכן מבלים? שוב, בכל המקומות הממוזגים. בעיקר בקניונים. ובבתי הקולנוע.
ובכל המקומות האלה, המיזוג עובד במלוא העוצמה והטמפרטורה בהם קרה יותר מאשר בחורף. אני יוצאת מהבית ולוקחת איתי תמיד צעיף או חולצה ארוכת שרוולים כדי לא לקפוא מקור. ואני שואלת את עצמי האם הקרור המוגזם הזה נחוץ? ולמי הוא מועיל?

הפעלת המזגנים הללו במלוא העוצמה עולה לנו ביוקר, לא רק בכסף אלא גם בזיהום הסביבה. וזיהום הסביבה מגביר את אפקט החממה. ואפקט החממה גורם להתחממות הקרחונים ולהמסתם, וגורם לעליית מפלס האוקיינוסים בעולם, ולהכחדה של זנים נדירים של בעלי חיים, ועוד ועוד... ואני תוהה ביני לבין עצמי, איזה עולם אני משאירה אחרי לילדים שלי ולנכדים שלי.
היום כדי להקל עליהם את החום, אני מפעילה מזוג מוגזם, ובעוד כמה שנים הם מתבגרים וכבר אינני יודעת אם יצליחו לקרר את העולם, ואם יהיה להם מספיק מים והיכן יוכלו לגור, כי אולי כל ערי החוף בעולם כבר יהיו מוצפים!

אז איך אפשר לעצור את הטירוף?

אולי כולנו צריכים להיות קצת יותר מודעים לא רק לרגע הזה, אלא גם להיות מודעים לנזקים שאנחנו גורמים לעולמנו? ואולי אנחנו עדיין יכולים לשנות ולתקן חלק מהנזקים?
אשמח לתגובות ולרעיונות, כיצד ביחד נשמור על עולם טוב יותר, עבורנו ועבור הבאים אחרינו.

נעמי

איך לחסוך 22,440 ש''ח בשנה?

בואו נדבר קצת על איך נראה פעם יום עבודה רגיל שלי.

* מתעוררת מאוחר, מכינה את הילדים ואת עצמי ליום שהחל, ומביאה אותם לביה''ס ברגע האחרון.
* בגלל שהייתי מאחרת בדרך כלל ולא הספקתי למצוא חניה ברחוב, הייתי מחנה את הרכב שלי במגרש הקרוב ביותר למשרד.
* עוצרת בבית הקפה לקפה ומאפה.
* קורעת את עצמי בעבודה עד הפסקת הצהריים.
* יוצאת לארוחת צהריים עם עמיתים בעבודה לקשקש קצת ולהטעין את המצברים.
* חוזרת לעבודה – די עייפה מהארוחה הגדולה, אבל יעילה בכל זאת.
* נשנוש של אחה''צ שכלל חטיף בקיוסק ולפעמים גם ספל קפה בקפה הפינתי.
* עוד קצת עבודה לפני היציאה הביתה.
* מוציאה את הילדים מהצהרון ועוצרים לגלידה להתרעננות.
* בשעות הערב המוקדמות מבלה עם הרבה ילדים ממסביבי, בבית או בפארק. אם היו הרבה ילדים בבית, היינו מסיימים את הערב בהזמנת פיצה גדולה, שולחים אותם הביתה, מקלחת לילדים שלי, פיג'מה ולמיטה – כולנו!

וואו! אני מתפעלת מהתיאור איך זה היה נראה פעם. ימים עמוסים למדי. מה הפלא שישנתי מצויין. אני מלאת התפעלות מכל הפעילות, אבל לא כל כך מתרשמת מסכומי הכסף שנזלו ונעלמו לי בין האצבעות.

בואו נעשה חישוב מהיר:

מגרש חניה – 50
קפה ומאפה – 12
ארוחת צהריים (היו לנו תלושי הנחה) - 15
נשנוש אחה''צ - 8
קפה אחה''צ – 10
גלידה – 18
פיצה - 69

סה''כ – 182 ש''ח – לא יאומן!!

בואו נגד שאפשר להוריד מזה 3 פריטים שלא קניתי כל יום – קפה אחה''צ, גלידה ופיצה – ועדיין יישאר סכום של 85 ש''ח. 85 ש''ח ביום על דברים שלא ממש הייתי זקוקה להם!

אני עובדת בערך 264 ימים בשנה – הסכום המצטבר הוא 22,440 ש''ח בשנה!

כיום אני יכולה לחשוב על דברים טובים יותר שאפשר לעשות עם סכום כזה. דברים כמו החזרי חובות או השקעות ליצירת מקור הכנסה פסיבי.

שיניתי את דרכי וכמעט הפסקתי לגמרי עם הבזבוזים חסרי האחריות, ועדיין אני מסוגלת לקנות כי מתחשק לי. ההבדל היחיד הוא שהיום יש לי הכסף לעשות זאת!

בדקו את השיגרה היומית שלכם ועקבו אחר הכסף שאתם מוציאים בלי לחשוב פעמיים. שאלו את עצמכם אם אין דברים חשובים יותר שעליהם כדאי להוציא את הכסף הזה.

מינדי

טלפונים - כמה זה עולה לנו?

פעם, כשהייתי ילדה קטנה, בכלל לא ידעתי שיש מכשיר שקוראים לו טלפון.

כי ביישוב הקטן שגרתי בו, לא היו בכלל טלפונים. ואנשים הסתדרו....

כשגדלתי, כבר שמעתי שיש מכשיר מתוחכם כזה, שנקרא טלפון. גם היו כמה אנשים יחידי סגולה שכבר היה להם מכשיר כזה בבית. והסתדרתי...

עברו עוד כמה שנים, והחלטתי שגם אני רוצה בבית שלי טלפון פרטי! הזמנתי טלפון, וחיכיתי שנתיים עד שהגיע תורי לקבל טלפון. והסתדרתי....

עברו עוד כמה שנים, הילדים שלי גדלו וגם הם רצו להשתמש בטלפון. הזמנתי עוד קו, כדי שלא נריב על השימוש בקו היחיד שהיה בבית. והסתדרתי...

ועברו עוד כמה שנים, והתחילו להופיע בשוק טלפונים ניידים. לא הבנתי מי צריך אותם ולשם מה הם בכלל נחוצים. ולא רכשתי לעצמי והסתדרתי....

ועבר עוד קצת זמן, והבן הגדול שלי נתן לי מתנה טלפון נייד! בשביל מה? אני הרי לא זקוקה לו, הסתדרתי כל השנים בלעדיו. וכך רוב הזמן הטלפון הנייד נשאר בבית, כי אני מסתדרת בלעדיו.

עבר עוד קצת זמן, והחלטתי לקחת איתי את הנייד כשאני יוצאת מהבית. אולי בכל זאת כדאי? אולי יצוץ משהו חשוב וירצו להודיע לי? והסתדרתי....

חלפו עוד כמה שנים (תשמעו לי, השנים חולפות ממש מהר). היום אני כבר לא יוצאת מהבית בלי הנייד. הוא צמוד אלי בכל מקום. בבית, בטיולים, בעבודה. ואם אני לא עונה למישהו מיד, כבר כולם דואגים: איפה היית? ולמה לא ענית? האם את לא רוצה לדבר איתי? האם את מסננת אותי?

ואז אני מקבלת את חשבונות הטלפון ואני כבר לא מסתדרת.....

חסכון במים

אני ומשפחתי מודאגים מאיכות הסביבה ומאיכות המים בארץ ובעולם.

אנחנו חיים בישראל, ולכן מודאגים עוד יותר ממצב המים בארץ. בישראל אין מספיק מקורות מי שתיה, ובחורף אין מספיק משקעים. כל שנה אנחנו עוקבים בדאגה במקור מי השתיה העיקרי שלנו – אגם הכנרת. וכל שנה אנחנו רואים כיצד האגם היפה והיקר שלנו מתייבש ומצטמצם. ההבנה שצריך לחסוך במים,ולשמור על איכות המים, היא לא רק מקומית אלא כלל עולמית.

כחלק מתרומתנו למאמץ החיסכון במים, כינסתי את ילדי למפגש משפחתי בו העלנו רעיונות כיצד אפשר לחסוך במים. הייתה לנו שעה של הנאה, בה השתעשענו ברעיונות שונים ומשונים. אני התרשמתי מההתלהבות של הילדים והפתיחות שלהם לנושא. אני חולקת כאן איתכם חלק מהרעיונות הטובים שהתקבלו בתום האסיפה המשפחתית החשובה הזאת.

כאשר אנחנו מוזגים מים בכוס, למזוג רק חצי כוס בכל פעם. מי שעדיין צמא, יכול שוב למלא את הכוס, אבל לפחות לא שופכים סתם את עודף המים בכוס המלאה.

במקלחת, סוגרים את הברז בזמן שמסתבנים או חופפים את הראש.

מפעילים את מכונת הכביסה ואת המדיח, רק כאשר הם מלאים לגמרי.

כל אחד מבני הבית משתמש במהלך היום רק בכוס אחת בלבד.

אנחנו משאירים קערה בתוך הכיור שבמטבח.כל פעם שפותחים את הברז בכיור, המים נאגרים בקערה. במים הללו אנחנו משרים את כלי האוכל. רק אחרי ההשריה אנחנו מכניסים את הכלים למדיח. כך אפשר ליבחור תוכנית יותר קצרה ויותר חסכונית, גם בצריכת המים וגם בצריכת החשמל.

אנחנו אוספים את המים במקלחות בתוך דליים. במים הנקיים אנחנו משתמשים להשקיית העציצים. במי הסבון, אנחנו משתמשים להדחת הרצפות.

האם עצות אלה יכולות לשמש גם אתכם?

האם יש לכם רעיונות נוספים?

נשמח לקבל מכם את הרעיונות שלכם כאן בבלוג שלנו או לדף האוהדים שלנו בפייסבוק.

תיכנון נכון - חוסך המון

הצטרכתי להגיע אל שלטונות המס.

זאת לא המשימה המלבבת ביותר, אבל הייתי חייבת ללכת..

לפני צאתי מהבית, בדקתי את האתר המתאים, כדי לודא שעות קבלה.

שמתי לב שבאתר הכתובת אינה מעודכנת, וחייכתי לעצמי על חוסר העידכון שקורה בגופים בירוקרטיים גדולים...

בכל אופן יצאתי מהבית, לקראת שעת הסגירה של המשרד אליו הייתי צריכה להגיע, מתוך מחשבה שלקראת סיום שעת הקבלה כבר לא יהיו תורים.

ממש מעבר לכניסה הראשית היה מגרש חניה שגובה 20.00 ש"ח. לא רע. אני בכל אופן החלטתי להתקדם עוד 300 מטר, ומצאתי חניה ציבורית בלי תשלום. חסכתי 20.00 שקל, וצעדתי להנאתי שתי דקות אל הכניסה הראשית.

ואם מדברים על בירוקרטיה וחוסר יעילות - השומר בכניסה מפנה את תשומת ליבי למודעה רשומה בכתב יד, התלויה על הדלת, שהמשרד אותו אני מחפשת עבר כתובת. נחשו מה? המשרד עבר בחזרה לכתובת שהייתה רשומה מלחתחילה באתר.

חזרתי למכוניתי, והגעתי למסקנה שיש לי עדיין מספיק זמן להגיע עם הרכב לכתובת החדשה – ישנה. בהגיעי לכתובת הנכונה, שוב ראיתי מול הכניסה מגרש חניה, עבור תשלום של 15.00 ש"ח – זול למדי. בכל אופן גם הפעם המשכתי לינוע עוד 200 מטר, ומצאתי בקלות חניה ללא תשלום. שוב חסכתי 15.00 ש"ח. הדעתי אחרי שתי דקות הליכה למשרדים המשופצים. הם היו נוחים וקלים להתמצאות. הגעתי בקלות למשרד אותו חיפשתי, ונחשו מה? המשרד היה סגור! דווקא המשרד לו נזקקתי נסגר אחה"צ. פקיד נחמד שהיה במקום הציע לי באדיבות לחזור מחר...

ומה כבר יכולתי לעשות? חזרתי כלעומת שבאתי, ולמחרת בבוקר הגעתי עם פתיחת המשרד. שוב מצאתי חניה מעט מרוחקת וחסכתי עוד 15 ש"ח. להפתעתי הרבה, לא היה כלל תור במשרד אליו הגעתי! סיימתי תוך שתי דקות, הופניתי למשרד נוסף, גם שם לא היה תור.

וואו! סיימתי את כל הסידורים תוך 15 דקות (טוב, אולי עברו שעתיים אם אקח בחשבון שהצטרכתי להגיע גם אתמול, ועוד לשתי כתובות שונות) וכולם היו נחמדים ומוכנים להגיש עזרה.

ובינתיים, לא הייתי צריכה לשלם לשלטונות המס אגורה!

ובחישוב סופי – גם חסכתי 50 ש"ח.

אם אחסוך כל יום 50 ש"ח, אתם יודעים כמה אחסוך תוך שנה? אחסוך 18,250 ש"ח