קניות לפח?

לפני שבועות בודדים, קראתי כתבה שציינה ש 12% בממוצע מהקניות שלנו - מגיע אל הפח. הנתון הזה מצד אחד הפתיע אותי, ומצד שני זעזע אותי: התחלתי לחשוב, מה אני קונה כך סתם ולא משתמשת בו. וכמה זה עולה לי? וכמה זה עולה למדינה?

כמובן הנתון הזה הוא סטטיסטי, ויש משפחות שזורקות פחות ויש גם משפחות שזורקות יותר.

אז בואו נבדוק: מה אנחנו קונים ומה אנחנו זורקים. אקח לדוגמה נתון של קניות בסופר. קניה ממוצעת בסופר ובמכולת יכולה להיות בערך 2400 ש"ח לחודש. 12% מסכום זה הוא 288 ש"ח. אז כל חודש בממוצע אני זורקת לפח רק על אוכל 288 ש"ח? ולמה אני זורקת? כי לפעמים קונים מוצרים שלא הספקנו לההשתמש בהם. למשל: אני רוצה להכין סלט כל יום, וקניתי ירקות שיספיקו לשבוע. ובסוף הכנתי סלט רק ארבע פעמים השבוע, והירקות שקניתי התקלקלו ונזרקו. ולפעמים אני משתמשת בחצי קופסת טונה, או בחצי קופסה של רסק עגבניות – והיתר הולך לפח. וקורה גם שהכנתי ובשלתי, אבל חלק מהמזון המבושל פשוט לא נאכל. וגם זה הולך לפח. אולי לא היה טעים מספיק? ואולי מראש הכנתי כמות גדולה מידי? ולפעמים אני קונה מוצרים חדשים שאני לא מכירה, קונה כדי להתנסות במשהו חדש, מתוך סקרנות. אבל ההרגל עושה את שלו, והזמן עובר ואני ממשיכה להכין מה שאני כבר יודעת ורגילה, ולא מגיעה לחידושים. לבסוף המוצר מתיישן, פג תוקפו וגם הוא מוצא את דרכו אל הפח.

ולא רק קניות מזון הולכות לנו לאיבוד או אל הפח. זה קורה גם עם ביגוד. קורה לפעמים שאני רואה בחנות בגד שבאותו רגע מאוד מצא חן בעיני, ובלי לחשוב פעמיים, קניתי אותו. אבל בבית הוא כבר מצא חן בעיני פחות. שמתי אותו בצד ושכחתי להחליף אותו בזמן. ואחרי שנה שנתיים אני מוצאת בארון בגד חדש שלא מתאים לי וכבר אין לי מה לעשות איתו. את הבגד אמנם אעביר הלאה ולא אזרוק לפח, אבל הכסף יצא בכל זאת לשווא מהכיס שלי ומהתקציב שלי. ומה עם נעלים? כמה פעמים כבר קרה לי שקניתי נעלים שהרגישו לי נפלא על הרגל, אבל אחרי שהתחלתי ללכת איתם הם היו מאוד לא נוחות. ואחרי הליכה, כבר אי אפשר להחזיר לחנות, ואני שוב הוצאתי כסף על מוצר שלא אשתמש בו יותר. זה קורה גם עם בגדי ילדים ואפילו עם בגדים לבן הזוג. וגם כאן זה יכול לעלות במהלך השנה לפחות בכמה מאות שקלים.

וכך בחישוב פשוט, אני "זורקת לפח" לפחות 4,000 ש"ח בשנה! האמת, החלטתי שמהיום אני מקפידה לקנות עם רשימת קניות יותר מדויקת. כך אזרוק פחות, אחסוך יותר כסף לעצמי ואשמור גם על הסביבה שלי ועל כדור הארץ שלי, למען עצמי ולמען הילדים שלי.

האם הנושא מוכר גם לכם? האם גם לכם קורה שאתם קונים ולא משתמשים ובסוף זורקים לפח?

אשמח אם תשלחו לנו דוגמאות ורעיונות איך להמנע בעתיד מקניות מיותרות שהולכות לפח.

אפשר להשאיר כאן תגובות או בפייסבוק.....

נעמי

למה התקציב החודשי כל כך חשוב?

למה אנחנו צריכים להיות כל כך מפורטים ולדייק ברישום כל ההכנסות וההוצאות שלנו? האם זה לא מספיק שאנחנו יודעים כמה אנחנו מרוויחים, ולשלוט בהוצאות שלנו?

לא, זה לא מספיק. הידיעה כמה אנחנו מרוויחים ושליטה בהוצאות אינה מספיקה. ולמה? כי שליטה מסוג זה אינה לוקחת בחשבון הוצאות עתידיות, הוצאות שנתיות חד פעמיות (כמו טסט שנתי) והוצאות בלתי צפויות. ובעצם אין דבר כזה הוצאות בלתי צפויות. כי כל הוצאה צפויה, למרות שלפעמים איננו יודעים מתי היא תתרחש. כמו למשל תיקונים של מכשירים חשמליים או צורך בקניית מכשיר חדש, כי הישן כבר לא שווה תיקון. ושליטה בהוצאות בלי תקצוב מתוכנן, גם לא לוקחת בחשבון תוכניות עתידיות, מטרות וחלומות שנרצה להגשים. וכך כשרק שולטים בתקציב בלי תכנון, כל הוצאה "בלתי צפויה", משבשת לנו את התקציב ומכבידה עליו, ואין באפשרותנו לכסות את הקניה הלא מתוכננת. במקרה כזה, או שנאלץ לוותר על ההוצאה, או שנכנס למינוס. לרוב, קשה מאוד לוותר על הוצאה כזאת, והרבה יותר קל להכנס למינוס. במיוחד בגלל שהבנק או מעניקי אשראי אחרים יהיו נדיבים מאוד ויתנו לנו בקלות מסגרת אשראי או הלוואה, כדי שנוכל לרכוש מה שאנחנו כל כך רוצים. אבל מחיר החזר ההלוואה יכול להיות מאוד גבוה, גם פיזי וגם רגשי.

לא להגשים תוכניות וחלומות זאת אפשרות עוד יותר קשה. מה, לא ניסע לחופשה באירופה עם כל המשפחה? מה, לא נעבור מדירת שלושה חדרים לבית פרטי עם ארבעה חדרים וחצר עם גינה? מה, לא נקנה מכונית חדשה וגדולה כדי לנהוג בה בגאווה בשכונה? אין מצב! לא אחרי שהשקענו כל כך הרבה מאמצים בעבודה! אחרי שהקרבנו כל כך הרבה זמן וכסף, לא בא בחשבון שנוותר על המותרות האלה. אנחנו חייבים להציג לראווה לכולם, למה עבדנו כל כך קשה. אנחנו חייבים להראות לכולם בסביבה שלנו שאנחנו מצליחים ומתקדמים בחיים. גם במחיר של לקחת הלוואות כדי לממן את כל המותרות.

כשהרגשות הללו מתעוררים, קשה מאוד לעשות פסק זמן ולבדוק מה תהיינה התוצאות. קשה לחשוב על הערמומיות של החובות ועל טבעם לגדול ולצמוח בלי שליטה. זה נכון, הצלחנו להגשים את התוכניות שלנו, אבל באיזה מחיר? לא מספיק שהבנק עכשיו מחייב את החשבון שלנו כל חודש בהוצאה נוספת כדי לשלם את החוב, יש הוצאות נוספות על ריבית ועמלות יקרות. וההוצאות האלה מקטינות את סכום הכסף הפנוי שיש לנו כל חודש עבור ההוצאות השוטפות. וכך לפתע יש לנו פחות כסף ביום יום עבור צרכים שהתרגלנו אליהם בעבר, כאשר ניהלנו את החשבון בשליטה על ההכנסה, בלי תקציב להוצאות מיוחדות.

כאשר יש לנו תקציב, אנחנו יודעים בדיוק מה ההוצאות שלנו בשגרה. אנחנו יודעים מה אנחנו חוסכים עבור הוצאות עתידיות, ואנחנו יודעים בדיוק מתי יהיה לנו מספיק כסף עבור ההוצאות האלה. מתכננים טיול לאירופה? בודקים כמה הוא עולה, מתחילים לחסוך לקראתו, וברגע שהכסף נחסך – אפשר לצאת לטיול המיוחל. רוצים מכונית חדשה? אין בעיה, מתחילים לחסוך, ובודקים איזה סכום צריך לשים בצד כדי לרכוש מכונית חדשה כל חמש שנים, כמו שעון. נהיה מוכנים לקראת כל אותם הוצאות "לא צפויות", לא תהיינה יותר בלתי צפויות. כאשר נאלץ לקנות מקרר חדש או לתקן את המזגן, הכסף כבר נחסך לשם כך. וכך נוכל לתמוך בכל ההוצאות שלנו ולהגיע לתקופת הפרישה בשקט, בלי דאגות פרנסה. כי ידענו לתכנן. וידע זה כוח.

תכנון וניהול התקציב מאפשר לנו לתכנן סדרי עדיפויות בהוצאות שלנו. אנחנו מחליטים מה חשוב יותר, מה קודם ומה מאוחר יותר. ונפטרים מהבזבוז.

אנחנו עובדים הרבה תמורת הכסף שלנו והסכום שנקבל בתחילת החודש ידוע לנו. לכן כל כך חשוב להשתמש בו בתבונה.

אנחנו צריכים לשלוט בכסף שלנו ולא לתת לו לשלוט בנו!

מינדי