אני פוגשת הרבה אנשים שחיים במינוס. הרבה פעמים הם לא מבינים איך נקלעו למינוס. הם עובדים, אפילו מרוויחים היטב, יש משכורת טובה, יש הכנסות, ובכל זאת הכסף אף פעם לא מספיק. משהו קורה, והכסף נעלם עוד לפני שנגמר החודש, עוד לפני שמקבלים את המשכורת הבאה. ועולה השאלה: לאן נעלם כל הכסף?הם מאוד רוצים לשנות את המצב, לצאת מהמינוס, אבל לא יודעים איך לעשות את השינוי. הם מנסים – ולא מצליחים.
אז בכל זאת, איך אפשר לצאת מהמינוס? מה הסוד? הסוד הוא קודם כל לגלות "להיכן נעלם הכסף"! יש סכומים שקל מאוד לגלות אותם: יודעים כמה עולה לנו כל חודש הדיור, יודעים שיש חשבונות קבועים על חשמל, על תקשורת, על דלק וכו'. ויודעים גם שאחרי כל התשלומים הקבועים האלה, יש עוד כסף שצריך להספיק עבור עוד הוצאות שונות. אבל העובדות מלמדות שהכסף לא מספיק עבור כל ההוצאות, והמינוס כל חודש רק גדל. וגם התסכול גדל וגם הדאגות מתרבות. אז לאן בכל זאת נעלם הכסף? אמא שלי אומרת שהכסף פשוט נוזל בין האצבעות. ואני אומרת: יש חורים בתקציב. והכסף נוזל דרך החורים האלה, ואנחנו אפילו לא יודעים לאן הוא נוזל.
אז כדי לפתור את בעית המינוס, קודם כל צריך לזהות את החורים הללו. כל עוד לא מודעים לאן בורח הכסף, אי אפשר לשנות ולשפר את המצב. הנה כמה דוגמאות: אשה עצמאית ומצליחה, מרויחה כל חודש סכומים יפים ביותר, ובכל זאת נמצאת במינוס. אחד החורים אצלה היה בתי קפה: היא נוסעת הרבה ברחבי הארץ והיא אוהבת לעצור בדרך לשתות קפה. היא עושה זאת פעמיים שלוש במהלך היום, נהנית מקפה טוב, וממשיכה לפגישה הבאה. רק כאשר התחילה ליבדוק את התקציב, היא גילתה שעל הקפה היא מוציאה 850 ש"ח כל חודש. ולפני כן היא בכלל לא העלתה בדעתה שהיא משלמת כל כך הרבה על הקפה בדרך.
דוגמה נוספת: גבר שעובד כשכיר ומרויח משכורת יפה. כל יום בדרך לעבודה ובחזרה הביתה הוא קונה פחית קולה ומשלם עבורם 16 ש"ח, ובצהריים הוא קונה לעצמו ארוחת צהריים שעולה לו 40 ש"ח. כלומר, כל יום על אוכל ושתיה הוא מוציא 56 ש"ח. זהו חור בתקציב שמסתכם במהלך 20 ימי עבודה בסכום של 1120 ש"ח. וגם הוא לא תיאר לעצמו לפני כן שקצת קולה וארוחת צהרים תמימה עולים לו בסוף החודש כל כך הרבה.
אז מה הם החורים שלכם בתקציב?
נשמח לקרוא את הדוגמאות שלכם ואת התגובות שלכם.
