חג הפסח מתקרב במהירות

חג הפסח הוא גם חג החירות.

ואני חושבת לעצמי, מהי בכלל חירות?

לפי הסיפור של יציאת מצרים, החירות היא יציאה מעבדות. בני ישראל חיו בעצם בגלות במצרים, ומלך מצרים פרעה העביד את בני ישראל בעבודה קשה תמורת שכר זעום. משה, בעזרת האלוהים כמובן, הצליח להוציא את בני ישראל ממצרים והביא אותם לארץ כנען. הוא הוציא אותם מארץ לא להם שבה עבדו קשה עבור מישהו אחר, לארץ שלהם בה הם אמורים לעבוד עבור עצמם.

אבל לדעתי הסיפור לא כל כך פשוט. קודם כל היה כאן תהליך שלקח 40 שנה! והיו בזמן הזה הרבה קשיים ואתגרים שבעצם לא הסתיימו כאשר הגיעו לארץ המובטחת. כי גם כשהגיעו כבר לכנען, הצטרכו לכבוש את הארץ וגם אחרי הכיבוש לא תמיד זכרו כיצד צריך לנהוג וכאשר לא נהגו כראוי, הגיעו העונשים.

למה הדבר דומה בעיני? העבדות של בני ישראל במצרים משולה בעיני לעבדות של היום. רק היום העבדות היא לא למלך בשר ודם אלא העבדות היא לטכנולוגיה, למותרות , לרצון להשיג יותר מהר, יותר טוב, יותר ממה שיש לשכנים שלנו. וכל זאת אפשר להשיג רק בעזרת כסף. אז הכסף הפך להיות הרבה פעמים מטרה בפני עצמה. רוצים להרויח עוד כסף כדי להשיג עוד ועוד מוצרים חומריים. והפתויים גדולים וקשה לעמוד בקצב ההוצאות וכך מתחילים את המינוס ואחר כך גם מגדילים אותו ולוקחים הלוואות לכיסוי המינוס, ופותחים תוכניות חיסכון כדי להקטין את המינוס וחוזר חלילה. ונכנסים למעגל אין סופי של מרדף אחרי הכסף שאף פעם לא מספיק לכל הרצונות שלנו. אז למה אנחנו משעבדים את עצמנו היום? המלך היום הוא הכסף ואנחנו משתעבדים לו. והצלחה נמדדת בכמה כסף אנחנו מרויחים. ומה קורה עם האושר? האם המרדף אחרי הכסף גם מקנה לנו יותר אושר? ויותר מזה, האם יותר כסף מקנה לנו בכלל תחושה של עושר? הרבה פעמים מרויחים יותר אבל גם מוציאים יותר ותחושת החסר עדיין קיימת. אז מרויחים יותר, מוציאים יותר ואין תחושת אושר ואין תחושת עושר.

אז מה עושים? עושים שינוי בתפיסה ועושים תהליך. והוא לא צריך לקחת 40 שנה. אבל כן, זה לוקח קצת זמן. צריך להשתחרר מהעבדות לכסף ומהרדיפה אחרי הכסף. להבין שהכסף הוא רק אמצעי ולא המטרה. אם נדע להשתחרר מכל הפרסומות ומכל הפיתויים שמסביב, אם נדע להתמקד בדברים החשובים לנו באמת, נשקיע יותר מחשבה ואנרגיה בבני הזוג שלנו, במשפחות שלנו, בחברים שלנו, ייתכן שנהיה מאושרים יותר וייתכן שאפילו נרגיש עשירים יותר

כי הכסף כבר לא יהיה במרכז ולא נרגיש צורך לקנות כל דבר ולהשיג כל דבר.

אז שיהיה חג שמח, חג של יציאה מעבדות לחירות ושנזכה להרגיש גם עשירים וגם מאושרים.

בנוסף, אנחנו רוצות לתת לכם מתנה לחג פסח: הקלתה של הסמינרשת שלנו על

הכנות לחג. איך להוריד הוצאות בתקופת הפסח

תהנו ותגיבו למטה !

להסתכל לפיתוי בעיניים

כיצד עושים זאת? כיצד אפשר להביט לפיתוי בעיניים, ולא להכנע? זה לא קל, ואין פתרון פשוט.

הבוקר הלכתי למפגש רישות של "עסקים עושים עסקים". היו שם משתתפים רבים, וחלק מהם הביאו למפגש מוצרים נהדרים למכירה. מה שהכי פיתה אותי היו משחקי חשיבה לילדים, תכשיטים מחרוזי זכוכית ואביזרים לעיסוי. הו מוצרים נוספים למכירה, אבל תודה לאל יתר המוצרים לא עניינו אותי ולא פיתו אותי כמו המוצרים שהזכרתי קודם.

למה שלושת המוצרים שהזכרתי פיתו אותי כל כך? טוב, אתחיל עם משחקי החשיבה. אני אוהבת משחקי חשיבה ולילדים שלי יש ארון מלא במשחקים כאלה. ותאמינו לי, אנחנו אוהבים לשחק בהם. תמיד כשהילדים מציעים לי להשתתף במשחקי לוח או משחקי חשיבה, אני שמחה להצטרף. ולמרות שהילדים שלי כבר לא כל כך קטנים, אנחנו מוצאים את עצמנו מתיישבים לשחק משחקי חשיבה כמה פעמים בשבוע.

תכשיטי הזכוכית פיתו אותי פחות על רקע רגשי, אבל עדיין הרגשתי ממש רצון עז לקנות אותם. בני בן 12 ובנות הכתה שלו חוגגות השנה מסיבות בת מצווה. האופנה עכשיו היא לתת כסף במקום מתנה. הבן שלי עומד על כך שניתן כסף, אבל אני מעדיפה לתת מתנה. לדעתי מתנה פיזית היא יותר אישית ויש לה יותר משמעות עבור הנערה. לעומת זאת כסף במקרה הטוב יכנס לבנק לחיסכון אך ברוב המקרים הוא נועד לכיסוי ההוצאות של מסיבת בת המצווה. כמו כן כאשר נותנים כסף כמתנה יש תחושה של תחרות, ולמחרת תמיד עולה השאלה: כמה כסף הבאת מתנה? ואת בת המצווה שואלים: כמה כסף קיבלת? זה לא מתאים לי. אני חיפשתי תכשיט יפה שיתאים לתקציב המתנות שלי עבור נערות בגיל בת מצווה. ואני חושבת שמצאתי סוף סוף מתנה שמתאימה לתקציב שלי.

המוצרים הנוספים שפיתו אותי היו האביזרים לעיסוי. מי שפיתח את המוצרים הדגים את אחד מהם עלי וזה הרגיש נפלא. במאמץ פיזי קל קיבלתי עיסוי נהדר!

עכשיו הייתי ממש בבעיה. הפיתוי היה גדול. כל המוצרים שמצאו חן בעיני התאימו גם לערכים שלי: הם נגעו בחינוך, במשפחה ובאהבה שלי לעצמי. אז מה כבר יכולתי לעשות כדי לעמוד בפני הפיתוי?

אז קודם כל לקחתי נשימה עמוקה וחשבתי לעצמי, שאינני חייבת להחליט ברגע זה על הרכישה. החלטתי לדבר עם אנשי המכירות, לאסוף עוד אינפורמציה על המוצרים ועל המחירים, הודיתי למוכרים וישבתי עם עצמי במשך כמה דקות. בזמן הזה שאלתי את עצמי האם יש לי באמת צורך במוצרים הללו? אם התשובה חיובית, השאלה הבאה היא האם יש לי תקציב עבור הקניות הללו.

אם גם הפעם התשובה חיובית, אפשר כמובן לקנות את המוצרים. זה קל, נכון?

ומה אפשר לעשות כשהתשובה לעצמי היא שלילית? כלומר, או שאינני זקוקה למוצרים או שאין לי כרגע תקציב פנוי? גם כאן התשובה קלה אבל דרושה משמעת עצמית. ואם אני באמת צריכה את המוצר אני יכולה עכשיו להתחיל לחסוך כדי שאוכל לרכוש אותו בעתיד. אפשר גם לארגן את התקציב קצת אחרת בתקופה הקרובה כדי להגיע מהר יותר לסכום הנדרש עבור המוצר שאני כל כך רוצה.

יש עוד שתי אפשרויות: 1 ייתכן שאגלה שלא שווה לי כל כך להתאמץ לרכוש את המוצר כי הוא לא באמת מה שחשבתי ואחליט לוותר עליו. 2 ייתכן שאמצא תחליף טוב שיתאים לצרכים שלי לא פחות והוא עולה פחות, ומתאים יותר לתקציב שלי.

ובכן, מה לדעתכם עשיתי לאור הפיתוי שעמדתי בפניו?

מינדי