לכן, אני ממליצה להציב מטרות כלכליות ולבדוק איך להגיע אליהן. לדוגמה:פעם בכמה שנים אני יודעת שצריך להחליף מכשיר חשמלי כזה או אחר: מקרר, טלויזיה, מכונת כביסה וכו. אם אני יודעת זאת, ואני חוסכת לשם כך, ברגע שהמכשיר מתקלקל, כבר יש לי כסף בצד שחסכתי למטרה זאת ואין לי שום קושי לממן את ההוצאה "הבלתי צפויה" הזאת. ואותו דבר עם כל מטרה אחרת – בר מצווה של ילד, לימודים גבוהים, קניית רכב ועוד. ואם קשה לי לחסוך כרגע, צריך לבדוק את התקציב. כי כאשר התקציב לא מאוזן, סביר להניח שאי אפשר לחסוך. להיפך, תקציב לא מאוזן יגרום לרוב הוצאות מיותרות, מינוסים וחובות. וזה תהליך שגורם לתחושת מחסור! מזה אני רוצה להימנע. אז כשיש לי תקציב מאוזן, ובתוך התקציב אני מצליחה להכניס סעיף חיסכון למטרה כזאת או אחרת, יש תחושה של רווחה כלכלית. ואם רוצים להגיע למטרות מהר יותר – כן, בהחלט אפשר לחשוב על הגדלת הכנסה. וכאשר מצליחים להגדיל הכנסות, ויש גם מטרות מוגדרות , אפשר לחסוך מהר יותר ולקצר זמנים. לדוגמה: נסיעה משפחתית לחו"ל שיכולה לעלות עשרות אלפי שקלים. ייתכן שברמת ההכנסה הנוכחית יקח לי 5 שנים להשלים את החיסכון לטיול כזה. אבל אם אגדיל הכנסות ואת הכסף העודף אחסוך – אגיע למטרה מהר יותר, אולי תוך שנה שנתיים. והמטרה החשובה ביותר מבחינתי היא לחסוך לא למטרות צריכה, אלא למטרה להגדיל נכסים מניבים. כי נכס מניב יניב לי הכנסה שוטפת, בלי להשקיע עבודה נוספת.
אז לסיכום: חיסכון נבון לא גורם לצמצום ולחוסר. ההיפך הוא הנכון – חיסכון ימגנט עוד כסף, יגביר את החוסן הכלכלי שלי ויגביר את תחושת הרווחה הכלכלית.
בהצלחה!
נעמי
