משפחות רבות בישראל חיות במינוס. חלק חיות במינוס רק מידי פעם, או רק בחלק מהחודש. זאת עוד מחלה קלה. ויש משפחות שחיות במינוס כרוני, כל החיים. ובגלל שהבנק מאשר להם מינוס שהוא גבוה לפעמים פי 3 ואפילו פי 4 מגובה המשכורת או ההכנסה הכוללת של שני בני הזוג, המינוס גדול מהמשכורת וכך גם ביום קבלת המשכורת, החשבון נשאר במינוס, ואפילו במינוס גבוהה. וכל עוד המינוס לא חורג מהמסגרת, הבנק לא מטריד אף אחד. והמשפחות חיות עם המינוס הזה בשלום, וממשיכות להתנהל איתו בלי בכלל לקחת בחשבון כמה המינוס הזה עולה להם.
והמינוס הזה כבר הופך לחלק מהשגרה, ובכלל למה זה מפריע? אני שומעת לפעמים אנשים אומרים: מה איכפת לי? כל עוד הבנק מאשר, אני מנצל את המסגרת. מה אני, פראייר? הבנק נותן, אני לוקח. מה יש לי לדאוג, שהבנק ידאג. ועוד אמירות דומות. והאמת, לפני שנים גם אני התנהלתי במינוס ודיברתי כך. אבל באיזה פינה בלב הבנתי שזה לא נכון להתנהל כך. לא הייתי שלמה עם המינוס. והתחלתי גם לעשות חשבון, כמה זה עולה לי, המחלה הזאת, המינוס הזה. והבנתי שהבנק לא נותן לי מסגרת אשראי רק בגלל העיניים היפות שלי. הבנתי שהבנק מרוויח יפה מאוד מהמינוס שלי. והרווח של הבנק מהמינוס שלי זה ההפסד שלי. ויום אחד החלטתי שדי, אינני רוצה יותר לשלם ריביות גבוהות על המינוס, אינני רוצה יותר להיות פרה חולבת עבור הבנק. אבל לא ידעתי מה לעשות. כי כל מה שעשיתי עד עכשיו לא הועיל. וכך עבר עוד זמן יקר, יקר כי המשכתי לשלם לבנק עבור המינוס כסף שיכול היה להיות שלי. כי בעצם המינוס מקטין את ההכנסה נטו. ושכירים רבים שובתים ונלחמים על הגדלת המשכורת, אבל לא שמים לב שחלק מההכנסה נטו הולך לבנק. לא חבל?
וככל שההכנסה גדלה, גדל גם המינוס, וגדלה ההוצאה על המינוס. אם תעשו חשבון כמה כסף עולה לכם המינוס, תבינו שהוא עולה לכם עשרות אלפי שקלים במהלך השנים! בכסף הזה יכולתם לצאת לכמה טיולים בחו"ל במהלך השנים, או לקנות מכונית או לממן לימודים גבוהים לעצמכם או לילדים שלכם, ועוד. ןהגיע היום שקבלתי החלטה לשנות את ההתנהלות עם כסף ולצאת מהמינוס. להגדיל את הנטו בלי להילחם על הגדלת ההכנסות. ואפשר לעשות זאת, בצעדים קטנים, בקלות יחסית ועם הרבה מודעות ותשומת לב ובעיקר – בעקביות! ולהפוך את השינויים להרגל לכל החיים. כי לבנות תקציב מאוזן ולהתנהל על פיו זה לא משהו זמני, זה משהו שצריך להשאר לתמיד. זה הרגל לכל החיים. לעשות שינויים הדרגתיים, לאורך זמן, ולהתמיד. והדגש הוא על "פעולה". בלי פעולות אקטיביות לא יקרה כלום.
וכאשר התקציב מאוזן, לפי הערכים והצרכים שלך, אפשר סוף סוף לנשום לרווחה, להתחיל לחסוך כסף, להגשים חלומות ולחסוך לגיל פרישה.
אני הצלחתי – גם אתם יכולים!
בהצלחה!
נעמי
